טרזיינשטט – הבדלי גרסאות

ה[[גסטאפו]] נטל את האחריות על טרזין ב-[[10 ביוני]] [[1940]], ובנובמבר [[1941]] הפכה העיירה מוקפת ה[[חומה]] למחנה סגור. השליטה על המחנה, שכונה באופן פורמלי "גטו", הייתה בידי "המשרד המרכזי לפתרון [[בעיית היהודים]] ב[[בוהמיה]] ובמורביה", שהיה כפוף ל[[המשרד הראשי לביטחון הרייך|משרד הראשי לביטחון הרייך]].

 

 

כוונות [[גרמניה הנאצית|הנאצים]], בהקימם את [[מחנה הריכוז]] טרזיינשטט, נחלקו לשלוש: ראשית - מקום איסוף ליהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. שנית, לאחר [[ועידת ואנזה]], ביקשו ה[[נאצים]] לרכז בו את כל היהודים הקשישים, היהודים ידועי השם והיהודים בעלי הזכויות המיוחדות, כגון [[יהדות גרמניה|יהודים]] אשר לחמו למען [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וזכו ל[[אותות ועיטורים צבאיים|אות]]ות הצטיינות;{{הערה|שם=Nishmit S|1=[[שרה נשמית]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=287 מדוע איחר כל כך המרד: שיטת ההסוואה והמרמה], מתוך [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?source=63 '''מאבקו של הגטו'''] (ישראל: הקיבוץ המאוחד, 1972).}} שלישית, המקום הפך בסוף המלחמה לגטו לראווה למדינות המערב, בעודו ממשיך לשמש כתחנת ביניים בדרך ל[[אושוויץ]]. מנהיגי [[יהדות צ'כיה]], שלא ידעו על החלק השלישי בתוכנית, תמכו בהקמת הגטו מתוך תקווה למנוע את הגירוש למזרח ובדרך זו לשמור את היהודים הצ'כים על אדמת מדינתם עד תום המלחמה.