אדם טבע ודין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Vigoltd (שיחה | תרומות)
מספר העובדים והמתנדבים בעמותה משתנה תדיר, בהתאם לסוגי המאבקים, הפעילויות והזירות השונות בהן היא פועלת. אין יכולת ממשית לציין מספר נכון של עובדים ומתנדבים בערך זה בצורה מהימנה.
Vigoltd (שיחה | תרומות)
מ השימוש במילה ״לטענתה״ מתאים כאשר יש דיון משפטי או ייצוג של ״בעד ונגד״, ואינה מתאימה להגדרת פעילות של ארגון.
שורה 10:
 
== תחומי פעילות ומטרות ==
בראש מעייניה של העמותה עומדות שמירה על הסביבה ועל [[זכות|זכויות]] הציבור עליה. היא פועלת בדרכים משפטיות והסברתיות לפתרון [[מחדל]]ים סביבתיים ממגוון תחומים, בעיקר כאשר העניין נוגע לגופים פרטיים מזהמים או נגרם כתוצאה מ[[רשלנות]] של המדינה. בין דרכי פעולתה השגרתיות ניתן למנות ניהול ותמיכה במאבקים משפטיים וקידום חקיקה בנושאי איכות הסביבה, כגון הטלת [[רגולציה|רגולציות]] ושימור [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. באמצעים אלה חותרת העמותה, המייצגת לטענתה את האינטרס הציבורי להגנת הסביבה, להגדלת הזכות של הפרט על סביבתו. בהתאם, מטרותיה המוצהרות של העמותה מתמקדות בהגברת [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] המידע הנחשף לציבור, שיפור [[בריאות]]ו באמצעות הגנה על הסביבה והגנה על [[משאב טבע|משאבי הטבע]] השייכים לו. בין מאבקיה המתמשכים ניתן למנות מניעת סלילת [[כביש]]ים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית, דאגה לפעולה תקינה של [[תאגיד המיחזור אל"ה|תאגיד המחזור הארצי]], כמו גם [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] לפינוי חומרים מזהמים מבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] למען [[רווחה|רווחת]] החיילים ו[[ניקיון]] סביבתם.
 
אחד ממאבקיה העיקשים של העמותה עסק ב[[נגישות|הנגשת]] ה[[חוף|חופים]] לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]]. העמותה התערבה בפרשת [[אסון|האסון]] הסביבתי ב[[נחל אשלים]] ביוני 2017, חקרה את הדליפה במפעל "[[כיל רותם|רותם אמפרט]]" הסמוך שגרמה למות עשרות [[יעלים]] ובקשה לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=913&ArticleID=2181|הכותב=|כותרת=זיהום סביבתי בנגב עקב קריסת מאגר חומצי של מפעל "רותם אמפרט" (אתר אדם טבע ודין)|אתר=|תאריך=}}}}. לאחר חקיקת "[[חוק אוויר נקי]]" שקידמה העמותה בשנת 2011, עתרה העמותה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בטענה שהממשלה אינה מיישמת את התוכנית הלאומית למניעת [[זיהום אוויר]], ובכך מפרה את תנאי החוק{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185331,00.html|הכותב=|כותרת=חוק אוויר נקי (Ynet)|אתר=|תאריך=}}}}. ביולי 2018 נודע כי [[המשרד להגנת הסביבה]] ערך מחקר בו נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) של החוק, נמצא כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים. החסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308854,00.html|הכותב=|כותרת=עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפוייה - 115 מיליארד שקל|אתר=|תאריך=}}}}.