סקר סיכונים – הבדלי גרסאות

הבסיס והתנאי לקיום סקר סיכונים הוא הכרת תהליכי העבודה בארגון. על בסיס הכרה עמוקה ויסודית של תהליכים אלה, ניתן להעריך את הסיכונים שאורבים להם. בערכי "[[הערכת סיכונים]]" ו-"[[ניהול סיכונים]]" שב"[[ויקיפדיה העברית]]" קיימים הסברים מסוימים לכך, אך הם עדיין אינם מספקים<ref>בראשון ([[הערכת סיכונים]]) מדובר בהגדרה בלבד, ובשני ([[ניהול סיכונים]]) מדובר בחישובים הסתברותיים שמתוכם ההדיוטות שבינינו יתקשו להמחיש לעצמם את סדר הפעולות.</ref>. על כן, לאחר שמבצע סקר הסיכונים חש שהוא מכיר את תהליך העבודה שלגביו הוא מכין את הסקר, הוא צריך להעריך את הסיכונים הקיימים לתהליך. דרך מומלצת לביצוע עצמי של סקר הסיכונים היא באמצעות טבלת בסיס, שאליה מצטרפות טבלאות משנה להערכת: הסתברות הסיכון, עוצמת/חומרת הסיכון, תיאור הבקרה הקיימת (אם וכאשר קיימת) והשפעתה על דירוג הסיכון הגולמי<ref name=":0" /> - דהיינו, הסיכון השיורי<ref>הסיכון השיורי הוא הקטנת רמת הסיכון הגולמי, כתוצאה מקיומה של בקרה אפקטיבית. זהו למעשה רמת הסיכון האמיתי.</ref> - ראו טבלה מס' 1. הערכת הסיכון הגולמי צריכה להתבצע כאילו שאין כל [[בקרה]] על התהליך. כאמור בערכים הנ"ל, הסיכון הגולמי<ref name=":0">יש המשתמשים במונח "הסיכון השורשי".</ref> מורכב ממכפלת ההסתברות להתרחשות הסיכון, בעוצמת הנזק שעלול להתקיים עם התרחשותו. בהיעדר יכולת לחשב באופן מדויק הסתברות להתרחשות הסיכון, מקובל לחלק בצורה איכותנית את ההסתברויות לחמישה אינטרוואלים המוגדרים בצורה איכותנית. ההנחה היא שמוחשי וקל יותר להעריך את ההסתברות ע"פי הגדרות אלה, מאשר בנקיטת אחוז מסוים של הסתברות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חנה מילס ורון אבני|שם=סקר סיכונים והערכתם - יישום שוטף של התקנים המקצועיים המחייבים.|כתב עת=המבקר הפנימי|כרך=98|עמ=28 - 30 והמשך ב- 65 - 66. טבלאות 1 - 5 לקוחות ממאמר זה.|מו"ל=לשכת המבקרים הפנימיים ישראל|שנת הוצאה=2008}}</ref> - ראו טבלה מס' 2.