אדם טבע ודין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Vigoltd (שיחה | תרומות)
קבוצות אינטרס יכולות להופיע במגוון צורות. ההגדרה ״קבוצות אינטרסים עשירות״ מצמצמת את קבוצות האינטרס בצורה שגויה. המילה ״בתוך האוכלוסייה״ שונתה ל ״באוכלוסייה״ לצורך קריאה פשוטה יותר.
Vigoltd (שיחה | תרומות)
מ הגהה, ניסוח, עריכה, עדכון - מגוון תיקונים קלים, שגיאות כתיב, ניסוחים והגהות המקלות על הקריאה.
שורה 17:
 
== פעילויות בולטות ==
בשנת 1995 תושב חיפה פעיל איכות הסביבה, עורך דין אלי בן ארי, ראה את הבנייה המאסיבית ב[[חוף כיאט]], הידוע בשם פרויקט [[מגדלי חוף הכרמל]], ובדק את תוכניות הבנייה. בן ארי מצא סתירות עצומות בין מה שמצא בתוכניות הבניינים ובין היתרי הבנייה של העירייה. המבנה הראשון שאושר היה אמור להיות בן 9 קומות, וברוחב 56 מטרים. במקום זה, היזמים בנו בניין של 18 קומות, שכיסה 134 מטרים מחזית החוף. באמצעות עמותת אדם טבע ודין, נעשתה פנייה לבית המשפט להפסיק את הבנייה בטענה שאם הבנייה תימשך, תוקם למעשה חומה של מגדלים רבי קומות שתחסום את החוף והנוף אליו{{הערה|[[אלון טל]], '''הסביבה בישראל : משאבי טבע, משברים, מאבקים ומדיניות -מראשית הציונות ועד המאה ה-21''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד: 547}}. עמותת אדם טבע ודין הגישה בשנת 1996 עתירה כנגד תוכנית הפרויקט. בזמן הגשתה היה הבניין בשלבי הבניה האחרונים ובניין נוסף היה בשלב היסודות. העתירה התייחסה ל-3 נושאים מרכזיים: א. צורת הבניה של הבניינים עצמם ובמיוחד גודלם הפיזי. ב. בניה בקרבה לחוף בניגוד לתוכנית המתאר תמ"א 13. ג. השימוש בבניינים - שאמור להיות רק לצורכי תיירות ונופש ולא מגורים לאנשים פרטים{{הערה|ה"פ (חיפה) 524/96 - "אדם טבע ודין אגודה נ' הועדה המחוזית}}. בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו מניעה זמני להפסקת העבודות וקבע שהחוזים למכירת הדירות בפרויקט כ"דירות מגורים" ולא כ"דירות נופש" לא היו חוקיים{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|מגדלי חוף הכרמל מבקשת לתקן פרוטוקול ביהמ"ש בעתירת אדם טבע ודין נגדה|130765|2 בדצמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס||תשלוז - נדחתה העתירה נגד מגדלי חוף הכרמל|151201|20 בינואר 1998}}}}, אך דחה את הבקשה להרוס את הבניין שכבר נבנה{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|ביהמ"ש דחה הבקשה להרוס את בניין ה' בפרוייקט חוף הכרמל; הורה להימנע מחריגות|109187|18 בינואר 1998}}}}. בכקבותבעקבות העתירה שונה עיצוב הבניין השני שונה כך שיהיה גובהגבוה וצר יותר ולא יחסום את הנוף. הבניין הושלם בשנת 2001 ונפתח בשם "מלון מרידיאן" בניהול חברת [[מלונות פתאל]] (אחר כך שונה שמו ל"לאונרדו פלאזה חיפה"){{הערה|{{גלובס|רוני גלבפיש|מלון מרידיאן על הים בחיפה ייפתח ביוני בניהול פתאל מלונות|489027|8 במאי 2001}}}}. יסודותיו של המגדל השלישי הונחו, אך הבנייה שלובנייתו נעצרה ומאז מתנהל מאבק ברשות [[יצחק תשובה]] וחברת [[דלק נדל"ן]] שבבעלותו, במטרה להשלים את הפרויקט, לבנות את 4ארבעת המגדלים שהקמתם אושרה בתוכנית המקורית ולהגדיל את שטח הים שייבוש במקום{{הערה|{{הארץ|אבי שמול|"אני אקים את מוקד התיירות של חיפה"|1.766955|26 בינואר 2002}}}}. כחלק מהמאבק נגד העתירה ניסה יצחק תשובה לצרף עובדים שלו לעמותת "אדם טבע ודין"{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|אדם טבע ודין: תשלו"ז מנסה להשתלט על העמותה בחוסר תום לב|104353|24 במרץ 1997}}}}.
 
בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית תל אביב תוכנית מתאר מקומית של הריסת מבנה הדולפינריום בעבור זכויות בנייה למגורים, מלונאות ומסחר. עמותת אדם טבע ודין יצאה למאבק נגד התוכנית, בטענה שהיזם קיבל זכויות עודפות, שיש להוציא את העסקה למכרז, וכי ביצוע התוכנית כרוך בהפסד כספי אדיר לקופת הציבור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001236363#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=גיא נרדי|כותרת=מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}}. ביוני 2018 יצאה התוכנית לדרכה עוד בטרם נסתייםהסתיים הדיון בעניינה בבית המשפט העליון{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5253794,00.html|title=סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו|last=בלומנטל|first=איתי|date=2018-07-05|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-05-31}}}}.
 
במרץ 2018, לקראת חג הפורים, יצאו עמותת אדם טבע ודין והקרן לבריאות וסביבה למאבק בנוגע לבטיחותם ולבריאותם של ילדים, פעוטות ותינוקות בישראל. העמותה הביאה לפתיחת הליכי אכיפה של משרד הכלכלה נגד עסקים המייבאים ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקני בטיחות בינלאומיים, כגון מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות, צעצועים, תחפושות ומוצרים נלווים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225054#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=[[חן מענית]] ומיכל רז-חיימוביץ'|כותרת="לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו"|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}}.
 
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 החלפרסמה הארגון לפרסםהעמותה את "דוח הלחץ", המקיף עשרה פרקים העוסקים בתמונת המצב של תחומי החיים הסביבתיים-חברתיים בישראל ערב הבחירות. בין היתר עסק הדוח במצב התחבורה בישראל בראשית שנת 2019 וציין כי כ-70% מן הישראלים נאלצים מדי יום להשתמש ברכבם הפרטי ולעמוד בפקקים בגלל היעדר תשתיות של תחבורה ציבורית; זאת בניגוד למדינות מפותחות אחרות ב-OECD שבהן כ-70% מהאזרחים נהנים מדי יום מתחבורה ציבורית איכותית ונוחה. כמו כן ציין פרק התחבורה של "דוח הלחץ" כי למעלה ממיליון וחצי יחידות דיור מתוכננות להיבנות במדינה עד שנת 2040 ללא תכנון לשילוב תחבורה ציבורית הולמת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-683355|הכותב=|כותרת=בעוד 5 שנים נעמוד בפקקים שעה נוספת בכל יום: 'דוח הלחץ' מציג מציאות עגומה-מעריב|אתר=|תאריך=}}}}. יתרה מזאת, מצב התחבורה בארץ מחמיר את זיהום האוויר, אשר בתורו מהווה חלק חשובנכבד מן הגורמים לתמותה מוקדמת. זאת משום שזיהום האוויר מעלה את התחלואה, בעיקר בכל הקשור לבעיות לב ריאה, סוגי סרטן שונים ואסתמה;. ולטענתלדברי ארגון אדם טבע ודיןהעמותה יש רבים שמתים טרם זמנם ואילולא זיהום האוויר היוהייתה תוחלת החיים שלהם חייםגבוהה יותר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/86147/|הכותב=|כותרת="אם יש פארקים והמרחב הציבורי נקי ומטופח – זה בוודאי תורם לאושר"|אתר=|תאריך=}}}}.
 
== הזדהות פוליטית ==
העמותה אינהא-פוליטית ואינה מצהירה על שיוך [[תנועה חברתית|לזרם]] [[פוליטיקה|פוליטי]] מסוים. על אף מאבקה המתמשך בתאגידים וחברות, כמו גם בגופי ממשלה, העמותה מצהירה כי היא רוצה בשגשוגן ובתפקודן התקין של הממשלה והתעשייה על ידי התנהלות [[קיימות|בת-קיימא]] לנוכח הצורך בניצול המשאבים הסביבתיים. העמותה מפעילה לחץ על הממשלה לפקח על פעילותה ועל פעילותם של הגופים הפרטיים המשרתים אותה והכפופים לה, וכך נאבקת בהפרת זכויות סביבתיות ו[[זכויות האדם|זכויות אדם]]. לעיתים קרובות העמותה מצויה במתח עם הממשלה, [[תאגיד]]ים, יזמים וקבוצות אינטרסיםאינטרס באוכלוסייה. העמותה אינה נתונה ל[[חסות מסחרית|חסות]] זרה כלשהי, ופעילותה נוגעת לישראל בלבד.
 
==קישורים חיצוניים==