רקלה מוסוליני – הבדלי גרסאות

'''רקלה מוסוליני''' (ב[[איטלקית]]: ''' Rachele Mussolini ''';{{כ}} [[11 באפריל]] [[1890]] - [[30 באוקטובר]] [[1979]]) הייתה אשתו של הרודן ה[[פשיזם|פשיסטי]] ה[[איטלקים|איטלקי]], [[בניטו מוסוליני]]. נותרה בחיים לאחר שהוא [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בשנת [[1945]] יחד עם פילגשו [[קלרה פטצ'י]], והאריכה חיים לאחר מכן.

 

רקלה מוסוליני נולדה בשנת 1890 למשפחת איכרים בשם גוידי (Guidi), אביה אגוסטינו גוידי ואימה אנה לומברדי. לאחר מות האב הפכה אימה לפילגשו של אלסנדרו מוסוליני, אביו של בניטו מוסוליני. בשנת [[1910]] עברו האם והבת לבית מוסוליני. כך שבניטו מוסוליני הכיר את רקלה גוידי, שהיתה צעירה בשבע שנים, במשך זמן רב. נוצר קשר בין השניים. ב -1 בספטמבר 1910 נולדה בתם אדדה מהקשר זה. כניסת האם לבית מוסוליני לא הייתה מכיוון שבני הזוג חיו בנישואים פרועים. אלה שבאותה תקופה החוק האיטלקי איפשר זאת. רקלה הצעירה התפעלה מבניטו מוסוליני ושניהם פתחו במערכת יחסים.

 

ב- [[17 בדצמבר]] 1915 נישאו רקלה ובניטו ב[[נישואים אזרחיים|טקס אזרחי]] ב[[לומברדיה]]. בשנת [[1914]], שנה לפני נישואיו לרקלה, נישא מוסוליני ל[[קוסמטיקה|קוסמטיקאית]] [[רפואה|רפואית]] בשם אידה דאלסר מ[[מילאנו]], ואף נולד לו ממנה בן, בניטו אלבינו מוסוליני, בו סירב להכיר. כאשר עלה לשלטון, רדף את אידה דאלסר ואת בנם המשותף, והביא ל[[אישפוז|אישפוזם]] בכפייה במוסדות [[פסיכיאטריה|פסיכיאטריים]], ואף למותה של אידה בשנת [[1937]] ול[[רצח|רציחתו]] של בניטו אלבינו בשנת [[1942]].

 

לבניטו ורקלה מוסוליני נולדו חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים: [[אדה מוסוליני]] ([[1995]] – [[1910]]), [[ילד מחוץ לנישואים| שנולדה מחוץ לנישואים]] שבעלה היה ה[[רוזן]] [[גליאצו צ'אנו]], [[שר החוץ]] בממשלתו של מוסוליני, ויטוריו מוסוליני ([[1997]] – [[1916]]), ברונו מוסוליני ([[1941]] – [[1918]]), רומנו מוסוליני ([[2006]] – [[1927]]), שהיה נשוי לאחותה של [[סופיה לורן]] ו-אנה מריה מוסוליני ([[1968]] – [[1929]]).

 

בתקופת שלטונו של מוסוליני, הוצגה רקלה מוסוליני כדוגמת מופת של עקרת הבית והאם הפשיסטית. רקלה הייתה מודעת למערכת היחסים של מוסוליני עם [[פילגש|פילגשו]] [[קלרה פטצ'י]] וניהתה לסיימה, אך לא הצליחה.

 

היא נותרה נאמנה למוסוליני עד הסוף. אבל, ב- 28 באפריל 1945 היא לא הייתה עם מוסוליני כשהוא ופילגשו, קלרטה פטצ'י, נלכדו והוצאו להורג על ידי פרטיזנים איטלקים. רקלה מוסוליני ניסתה לברוח מאיטליה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], אך היא נעצרה בעיר [[קומו]], הסמוכה ל[[שוויץ]] על ידי פרטיזנים איטלקים. היא הועברה לידי [[צבא ארצות הברית]] והוחזקה באי איצ'יה בצפון מפרץ [[נפולי]], אך שוחררה לאחר מספר חודשים. היא ביקשה כי ימסרו לה את גופתו של מוסיליני, בקשה שנענתה רק כעבור עשור. בהמשך פתחה רחלה מסעדה. לאחר התדיינות [[משפט|משפטית]] היא קיבלה [[פנסיה]] משלטונות ה[[רפובליקה]] האיטלקית כאלמנתו של פקיד ציבור, עד מותה בשנת 1975.