הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 1,462 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לנמל אשדוד)
 
== עמדותיו ופסיקותיו ==
בהיותו נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אלרון הביע דאגה מכך, שקיים חוסר אמון רב בקרב הציבור במערכת המשפט בכללותה, וציין מספר פעמים כי יש לחתור להשבת אותו אמון, שכן המערכת תלויה באמון הציבור{{הערה|יוסף אלרון, דברים בטקס פתיחת שנת המשפט - לשכת עוה"ד חיפה, 24 באוקטובר 2013}}. בהזדמנות אחרת אמר כי לא די בשיפור הממשק המנהלי שבין ציבור המתדיינים ועורכי הדין לבין בית המשפט, וכי גם השופטים צריכים לחתור לשיפור בתפקודם. עוד ציין, כי גם לעורכי הדין תפקיד חשוב בהשבת אמון הציבור במערכת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=220301&catId=6|הכותב=|כותרת=יוסף אלרון, נאום בטקס הסמכת עורכי דין חדשים, 27 באוגוסט 2013|אתר=|תאריך=}}}}.
 
אלרון שב ומדגיש את חשיבות הקשר עם האזרח וציין, לא אחת, כי חשוב להבין איך הדברים נראים מנקודת מבטו של אותו אזרח, שעבורו, "המפגש עם בתי המשפט הוא, לא פעם, מפגש טעון ומרגש, ולעיתים המפגש הדרמטי בחייו", לדבריו{{הערה|יוסף אלרון, דברים בפני העמותה למשפט ציבורי בישראל - נוסח מקוצר, 26 בינואר 2016}}. גישה כללית זו שזורה בפסיקותיו בהן הוא מקפיד להעצים את האזרח בהתמודדותו מול רשויות המדינה בהגנה על זכויותיו בכל תחומי המשפט.
במקרה אחר קבע השופט אלרון שאין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
 
כמו כן, השופט אלרון הוא מבין שופטי בית המשפט העליון הסבורים כי יש לאפשר הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבעאשר קבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17087860.J04|סוג=בג"ץ|עותר=אבו אלרוב|משיב=מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית |ניתן ב=26.11.2017}}}}.
 
*בפסקבעניין דין שניתן לגבי שלושה ערעורים מנהלייםנוסף, קבע אלרון כי יש לפרש בצורה רחבה את המונח "הסתרה" בחוק המאבק בטרור, המאפשר למדינה לתפוס ולהחרים טובין שנעשה ניסיון להבריחם לרצועת עזה, כך שהוא יחול לא רק על הסלקת הציוד, אלא על כל פעולה שיש בה כדי להקשות על גילויו של הרכוש{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18009980.J10|סוג=עע"מ|עותר=שר הביטחון|משיב=דיסקל 1971 בע"מ|ניתן ב=29 בינואר 2019}}}}.
 
=== משפט פלילי ===
אלרון גם הביע את דעתו נגד ההצעה להרחיב את תחולת האפשרות להטיל עונש מופחת על רוצחים הסובלים מהפרעות נפשיות, וכתב שעל בית המשפט: "לשוות לנגד עיניו את הערך של קדושת חיי אדם, שהופר ונרמס במעשה הרצח, ולנהוג במידה כפולה ומכופלת של זהירות בטרם ישית עונש מופחת על נאשם. לטעמי, קביעתו של עונש מופחת צריכה להישמר אפוא לאותם מצבים חריגים ביותר"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14018280.J24|סוג=ע"פ|עותר=אשר דאהן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=27 ביוני 2019}}}}.
 
על מגוון רחב של עבירות הוא כתב שיש להחמיר בעונשן. כך לגבי פגיעה בקטינים בתוך המשפחה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18029650.J09|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=12 ביוני 2019}}}}, לגביולגביה כתב: "הענישה המחמירה בשל עבריינות המין בתוך המשפחה המבוצעת על ידי דמויות בעלות סמכות בתוך התא המשפחתי, מבטאת סלידה עמוקה מהניצול של המבנה המשפחתי, שבבסיסו הורים ואחים בוגרים לעומת ילדים רכים בשנים התלויים באופן כמעט מוחלט בדמויות המשמעותיות במשפחה". לדבריו, גם "כאשר גורם אחר במשפחה זוכה למעמד דומה [לזה של הורה], ומנצלו לשם פגיעה מינית בבן-בת משפחה, השיקולים שבבסיס הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה נותרים בעינם"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18045280.J07|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל ופלונית|ניתן ב=16 ביוני 2019}}}}. במקרים נוספים, שהתייחסו לעבירות של שימוש בנשק{{הערה|שם=סובח}} ו[[הריגה]] בתאונת דרכים הוביל להחמרה בענישה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18049080.J04|סוג=ע"פ|עותר=פואד אל עסייוי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=7 נובמבר 2019}}}} והביע עמדה ברורה בעד ענישה מחמירה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19006340.J04|סוג=ע"פ|עותר=שמעיה יהושע גבאי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=26 נפברואר 2020}}}}.
 
לגבי עבירות מס כתב אלרון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18090040.J01|סוג=רע"פ|עותר=יצחקי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=31 בדצמבר 2018}}}}:
אלרון אף מביע את סלידתו מעבירות שנעברו גם כשהנושא אינו עומד להחלטתו. במקרה אחד, בו רוצח פנה לבית המשפט בדרישה שיקבע שהוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע אלרון, למעלה מן הצורך, את שאט נפשו מחומרת העבירה של הרוצח{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17051210.J05|סוג=ע"פ|עותר=אילן טסלר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 במרץ 2018}}}}. בערעורו של הרב [[עזרא שיינברג]], הביע אלרון התנגדות ל[[הסדר טיעון|הסדר הטיעון]] שהושג עמו וכתב: "אני מביע פליאה על הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, אף לאחר שהוצג לנו הנימוק שעמד בבסיס ההגעה להסדר. לגישתי, על אף שהעונש שהוטל על המערער על ידי בית המשפט המחוזי מצוי ברף העליון של טווח הענישה שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, עונש זה אינו הולם כלל את חומרת מעשיו."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18024540.M10|סוג=ע"פ|עותר=עזרא שיינברג|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=6 בדצמבר 2018}}}}
 
חריג למדיניות הענישה המחמירה שלו נמצא ביחס שלו לעבירות שנעשו על ידי כוחות הבטחון. חריגכמו נוסףכן, נובעלעיתים מהחשיבות הרבה שמייחסמדגיש אלרון לכללאת כלל אי ההתערבות בפסיקות של הערכאה הדיונית, לפיו יש להתערב בענישה רק כאשר קיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה. מטעם זה הוא התנגד, בדעת מיעוט, להחמרה בעונשו של אדם שהורשע בהריגה. כן הביע אלרון את עמדתו בדעת מיעוט, שכלל אי מיצוי העונש בערעור חל גם על [[פיצוי לנפגע עבירה]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17001050.A01|סוג=ע"פ|עותר=ישי זיתוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=26 בדצמבר 2017}}}}.
 
====הליך פלילי====
לצד גישה זו, המעניקה לרשויות המדינה שיקול דעת נרחב יחסית להפעיל את סמכויותיהן, מדגיש השופט אלרון בפסיקותיו את החובה החלה עליהן לשמור על זכויותיהם של כלל קבוצות האוכלוסייה.
 
בבקשה לרשות ערעור על הרשעתם של מקבצי נדבות בעבירה של פשיטת יד בכותל, שנקבעה בתקנות, קבע השופט אלרון כי ניתן לתקוף את חוקיות התקנות במסגרת הליך פלילי. הוא אף סבר, בדעת מיעוט, כי העבירה נקבעה בחוסר סמכות והציע לבטל את הרשעתם - או לכל הפחות להפחית בעונשם - תוך שביקר את השימוש בדין הפלילי בכדי למנוע קיבוץ נדבות בכותל {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/opinion/742305|הכותב=בועז סנג'רו|כותרת=המשפט הפלילי הגיע עד לכותל|אתר=ישראל היום|תאריך_וידוא=2020-03-16|תאריך=16.3.2020}}; {{פס"ד עליון|קישור=18081820.A11|סוג=רע"פ|עותר=מושיא|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 בפברואר 2020}}}}.
 
במסגרת עתירה לשינוי הקריטריונים שקבע משרד החינוך באשר לזכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים" להסעה על מסגרות החינוך שבהן הם לומדים, קבע השופט אלרון שהקריטריונים שנקבעו שרירותיים ופוגעים בזכותם לשוויון של תלמידים אלו, ועל כן הורה על השוואת הקריטריונים לאלו שחלים על תלמידי החינוך המיוחד. אלרון הדגיש כי על ההסדר העתידי שיגבש משרד החינוך לבטא "את מחויבותנו כחברה מתוקנת, הדוגלת בערכים של שוויון ולא פחות מכך של ערבות הדדית. בענייננו, משמעות הדבר היא להנגיש הלכה למעשה את הזכות לחינוך לכל התלמידים במדינת ישראל, ובכלל זה תלמידים עם מוגבלויות"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15001910.J60|סוג=בג"ץ|עותר=פלוני|משיב=עיריית בני ברק |ניתן ב=19.4.2019}}}}.
:"[...] ספק אם נכון ומוצדק לגלגל את עלות התרשלותה של הרשות על כתפיו של הנפגע המזדמן אשר איתרע מזלו ורשלנותה הסבה לו נזק. לדידי, במקרים מסוג אלו מוטב להטיל את עלות רשלנותה של הרשות על פני הציבור כולו – ולא להותיר את הנפגע ללא סעד. השיקולים התומכים בהטלת אחריות נזיקית על רשויות ציבוריות עמדו ביסוד המגמה אשר השתרשה בעשורים האחרונים לפיה יש דווקא להרחיב את אחריותן בנזיקין. ... יודגש כי אין במגמה זו כשלעצמה כדי להפוך את המדינה ל"מבטחת על", אלא להשוות את מעמד גופי המדינה לכל גוף מאוגד אחר האחראי על נזקי רשלנותו."
 
בתביעתן של משפחות הטוענות לנזקים הנפשיים הקשים שנגרמו להן על-ידי רשויות המדינה מחמת חלקן בהיעלמות ילדיהם ואחיהם מבתי התינוקות במחנות העולים בהם שוכנו עם עלייתם ארצה ומבתי החולים, במסגרת הפרשה המכונה "פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן", קבע השופט אלרון כי "היעלמותם המוחלטת של הילדים מבלי להותיר כל עקבות, מעוררים כולם לכאורה חשדות מטרידים באשר לדפוס פעולה אחד מצד המשיבות, אשר עשוי להקים את זכותם של המערערים לסעד בסופו של ההליך"; וכי יש לאפשר למשפחות להגיש את תביעותיהן יחד, בין היתר על מנת להקל עליהן לממש את זכות הגישה לערכאות. בהקשר זה קבע כי:<blockquote>"אמנם, החלטת בית משפט שלא להתיר צירוף תובעים לכאורה אינה שוללת את האפשרות מאותם תובעים לנהל את תביעתם באופן נפרד ועצמאי; אך הלכה למעשה פעמים רבות הם יבחרו שלא לעשות כן, משיקולי עלות-תועלת. ככל שעלות ניהול ההליך המשפטי הבודד גבוהה, ובפרט כאשר היא גבוהה מעלויות המשפט של הנתבע, עלולים התובעים שלא למצות את זכויותיהם ולהימנע מהגשת תביעות נפרדות. פיצול התביעות צפוי לייקר את ההליך עבור כל אחד מהתובעים – באופן שעלול להפוך את ההליך המשפטי ללא כדאי. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הנתבע הוא תאגיד או רשות מרשויות המדינה, שלהם משאבים רבים בהשוואה למשאבים שיכול התובע להקצות לצורך ניהול תביעתו. זאת ועוד, במקרים שבהם קיים מכנה משותף בין התביעות, העלות השולית של הנתבע בניהול כל אחת מהתביעות הללו תפחת. פערים אלו עלולים אף הם למנוע מהתובעים להגיש את תביעתם, או להסתפק בפשרה אשר שוויה נמוך מערך התביעה"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19023920.J09|סוג=ע"א|עותר=סלמה עוזרי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=24 בדצמבר 2019}}</ref>.</blockquote>כמו כן, בתביעתם של כמה מיוצאי גרמניה נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, סבר השופט אלרון כי יש להקל בדרישת הוכחת הנזק שנגרם להם, וקבע בדעת מיעוט כי יש להחזיר את הדיונים לערכאות הדיוניות בכדי שאלו יקבעו את שיעור הנזק על דרך האומדנא<ref>{{פס"ד עליון|קישור=16009090.N07|סוג=ע"א|עותר=ישראל פרי|משיב=סידרנסקי בדש חינה|ניתן ב=27 בפברואר 2019}}</ref>.
 
במקרה אחר קבע השופט אלרון כי כאשר רשויות המדינה משתהות בפינוי ברי-רשות במקרקעין ציבוריים ומייצרות חוסר בהירות באשר לחוקיות ההחזקה במקרקעין, הדבר עשוי למנוע מהן לגבות דמי שימוש בגין ההחזקה בהם – וזאת בין היתר מתוקף חובת ההגינות המוגברת החלה עליהן<ref>{{פס"ד עליון|קישור=17087610.A20|סוג=ע"א|עותר=מדינת ישראל|משיב=מפעלי תחנות בע"מ|ניתן ב=11 בדצמבר 2019}}</ref>.
===תיקים מרכזיים===
במהלך כהונתו כשופט בבית משפט השלום בחיפה דן השופט אלרון בין השאר בתיקים הבאים:
*חקירת נסיבות המוות של הנערה החוסה, חס"ם (שלום חי') 18/99 פ"מ תשנ"ח, חלק רביעי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=703799|הכותב=צבי נח|כותרת=למה משקיעה הפרקליטות מאמצים לסכל החלטת השופט יוסף אלרון?|אתר="גלובס"|תאריך=8.3.2003|תאריך_וידוא=2020-03-16}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=520594{הכותב=צבי נח|כותרת=מעורבות פסולה של פרקליטת מחוז חיפה?|אתר="גלובס"|תאריך=9.9.2001|תאריך_וידוא=2020-03-16}}}}.
*הרשעת יועץ טבעוני והומאופת בפלילים - דיון בנושא ה[[רפואה משלימה|רפואה המשלימה]] ועיסוק ב[[פקודת הרופאים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/s017669-padi.htm|הכותב=|כותרת=הרשעת יועץ טבעוני והומאופט בפלילים - דיון בנושא הרפואה המשלימה ועיסוק בפקודת הרופאים ת"פ (חיפה) 7669/01 מדינת ישראל נ. רווס|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-15}}}}.
*קבלת "ראיה נוספת" לאחר הכרעת דין מרשיעה, וזיכוי הנאשם לאחר קבלת ראיה נוספת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/s015976-padi.htm|הכותב=|כותרת=קבלת ראיה נוספת לאחר הכרעת דין מרשיעה וזיכוי הנאשם. ת"פ (חיפה) 5976/01 מדינת ישראל נ. טאהא|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-15}}}}.
 
בבית המשפט המחוזי דן אלרון בין השאר בתיקים של:
*רוני פרץ, בעניינו קבע: "כפי שהוכח בפנינו, ניתן על נקלה לרשום כ[[אות קלון]] על מצחו של הנאשם את דבר היותו "[[רוצח סדרתי]]" לכל עניין ודבר, אשר מתוך ארבעת קרבנותיו, שתי קשישות אינן בין החיים, לאחר שמצאו את מותן הטראגי תחת מסת ידיו המגואלות בדמן. שני קורבנותיו האחרים שרדו אך בנס את התנהגותו המפלצתית ואת רגעי האימה..."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m06003024.htm|הכותב=|כותרת=פח 003024/06 מדינת ישראל נ. רוני פרץ|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
*לאוניד ג'ילין שהורשע ברצח גרושתו בחבטות פטיש, לאחר שנקבע שאף על פי שהיה [[חולה נפש]], היה כשיר לעמוד לדין{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m01000281-134.htm|הכותב=|כותרת=ת"פ (חי') 281/01 מד"י נ' פלוני|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
*אילן גדו שהורשע ברצח אשתו בעת שהיו בהליכי גירושין, ונקבע שאין מקום לענישה מופחתת בשל מצבו הנפשי. משכך, הוחלט לגזור עליו מאסר עולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-08-5037-113.htm|הכותב=|כותרת=תפ"ח 08–5037 מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' גדו(אסיר)|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
*פטר גפן הורשע ברצח קרובת משפחתו במהלך שוד אלים בביתה, הכרעת הדין התבססה בין היתר על ממצאי DNA, שנמצאו תחת ציפורני המנוחה שנאבקה בנאשם בטרם הכריע אותה למוות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-13-02-55684-44.pdf|הכותב=|כותרת=תפ"ח 55684-02-13 מד"י נ' גפן|אתר=|תאריך=}}}}.
*יורי סוליימנוב הורשע ברצח ביריות אקדח של שומר לילה במפעל באזור התעשייה בקיסריה. הכרעת הדין התבססה בין היתר על DNA שנמצא על בדלי סיגריות שנמצאו בזירת הרצח{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-14-07-793-555.htm|הכותב=|כותרת=תפ"ח 793-07-14 מדינת ישראל נ' סוליימנוב(עציר)|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
*זיכויו מחמת הספק של נאשם שנחשד ברצח מורה של אחותו שביצע בה מעשים מגונים. בהכרעת הדין נמתחה ביקורת על מחדלי המשטרה בתיק {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1896532|כותרת=זוכה מחמת הספק מרצח מורה שביצע מעשים מגונים באחותו|אתר="הארץ"|הכותב=רויטל חובל|תאריך=30.12.2012|תאריך_וידוא=2020-3-16}}}}.
 
אלרון שפט גם בתיק [[השוטרים הנוקמים]] מנהריה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/me-07-4067.htm|הכותב=|כותרת=תפ"ח (חיפה) 4067-07 מדינת ישראל נ' רמי מוסא|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
 
בנוסף דן בתיקים ביטחוניים, בהם תיקו של [[אמיר מח'ול]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-10-05-43935-123.htm|הכותב=|כותרת=תפ"ח 43935-05-10 מדינת ישראל נ' מחול|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}} ואחר של אליאס ג'ריס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m06003008-492.htm|הכותב=|כותרת=תפח (חי') 3008/06 מדינת ישראל נ' ג'ריס בן אליאס ג'ריס|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}, וכמו כן, בתיק עבירות שוחד והלבנת הון חמורות ורחבות היקף של מי ששימש בתפקיד בכיר בחברת החשמל, אשר כהן. תפ (חי') 4039/05 מד"י נ' אשר כהן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m05004039-288.htm|הכותב=|כותרת=תפ (חי') 4039/05 מדינת ישראל נ' אשר כהן|אתר=אתר "נבו"|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-02-18}}}}.
 
במהלך כהונתו כשופט בבית המשפט העליון דן השופט אלרון, בין היתר, בתיקים הבאים:
*
*בפסק דין שניתן לגבי שלושה ערעורים מנהליים, קבע אלרון כי יש לפרש בצורה רחבה את המונח "הסתרה" בחוק המאבק בטרור, המאפשר למדינה לתפוס ולהחרים טובין שנעשה ניסיון להבריחם לרצועת עזה, כך שהוא יחול לא רק על הסלקת הציוד, אלא על כל פעולה שיש בה כדי להקשות על גילויו של הרכוש{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18009980.J10|סוג=עע"מ|עותר=שר הביטחון|משיב=דיסקל 1971 בע"מ|ניתן ב=29 בינואר 2019}}}}.
 
== פעילות נוספת במערכת המשפט ==
*ראש צוות הבדיקה לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין השופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום לבין גורמי התביעה (מרץ-אפריל 2018){{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|הוקם צוות בדיקה של כשלי המערכת בעקבות 'פרשת המסרונים'|1001226183|5 במרץ 2018}}{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelbar.org.il/magazine/OrechHadin40/142|הכותב=|כותרת=עורך הדין - גיליון 40|אתר=|תאריך=יולי 2018}}}}. בהתאם להמלצותיו של צוות הבדיקה, אשר הוגשו ב-15 באפריל 2018, פורסמו נוהלי עבודה לשופטים בכלל הערכאות בישראל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_490537.doc|כותרת=פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מיום 05 במרץ 2018, בנושא: "דפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק"|אתר=אתר הכנסת|תאריך=5/3/2018}}}}{{הערה|{{גלובס|חן מענית|"חיות אוסרת על שופטים להיות בקשר עם תובעים מחוץ לבימ"ש"|1001243826|1 ביולי 2018}}}}.
 
== ממאמריומאמריו ==
*"השופט החוקר על-פי חוק חקירת סיבות מוות", תשי"ח - 1958, ספר שמגר - מאמרים, חלק ב', ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ג -2003. במאמר זה סקר את פסיקות בתי המשפט ביחס להליך חקירת סיבת מוות על ידי שופט, ועמד על השימוש הגובר בהליך זה ועל יישומו של החוק בפועל.
*"קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" - ספר עדי אזר ז"ל - המשפט, כרך י"ב - כתב עת לענייני משפט בית הספר למשפטים המסלול האקדמי, המכללה למינהל, התשס"ז - 2007. במאמר זה עמד על המסגרת המשפטית להגשת ראיות לשלא על פי סדרי דין, תוך התמקדות בדין הפלילי, והציע כי במסגרת הכרעת הערכאה הדיונית בשאלה אם להתיר הצגת ראיה נוספת שלא במועדה, יהיה עליה להכריע בסוגיה גם על פי אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור באותם מקרים בהם ראיה זו הייתה מובאת בפניה.
משתמש אלמוני