סקר סיכונים – הבדלי גרסאות

 

הערכת הסיכון הגולמי צריכה להתבצע כאילו שאין כל [[בקרה (ניהול) |בקרה]] על התהליך. כאמור בערכים הנ"ל, הסיכון הגולמי<ref name=":0">יש המשתמשים במונח "הסיכון השורשי".</ref> מורכב ממכפלת ההסתברות להתרחשות הסיכון, בעוצמת הנזק שעלול להתקיים עם התרחשותו. בהיעדר יכולת לחשב באופן מדויק הסתברות להתרחשות הסיכון, מקובל לחלק בצורה איכותנית את ההסתברויות לחמישה אינטרוואלים המוגדרים בצורה איכותנית. ההנחה היא שמוחשי וקל יותר להעריך את ההסתברות על פי הגדרות אלה, מאשר בנקיטת אחוז מסוים של הסתברות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חנה מילס ורון אבני|שם=סקר סיכונים והערכתם - יישום שוטף של התקנים המקצועיים המחייבים.|כתב עת=המבקר הפנימי|כרך=98|עמ=28 - 30 והמשך ב- 65 - 66. טבלאות 1 - 6 לקוחות ממאמר זה.|מו"ל=לשכת המבקרים הפנימיים ישראל|שנת הוצאה=2008}}</ref> - ראו טבלה מס' 2.

לאחר הערכת ההסתברות להתרחשות הסיכון הגולמי, יש להעריך את עוצמת/חומרת הסיכון אם וכאשר יתקיים. גם כאן מקובל לחלק את החומרה לחמישה אינטרוואלים, כמופיע בטבלה מס' <ref>הדוגמאות בהגדרת חומרת הסיכון הן היפוטתיות לארגון היפוטתי ונעשית לצורך ההמחשה בלבד. לכל ארגון, ע"פי גודלו, תקציבו וההון העצמי שלו, יהיו ערכים כספיים שונים, כפי שאנשיו יעריכו.</ref>3. השלב הבא הוא חישוב הסיכון הגולמי. חישוב זה יבוצע ע"פי טבלה מס' 4 וזאת על פי מפגש ההסתברות לקיום הסיכון שהערכנו עם חומרתו המוערכת.

[[קובץ:הערכת הבקרה.jpg|ממוזער|טבלה מס' 5 - הערכה איכותנית של אפקטיביות הבקרה.]]