אפידמיולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
מקור השם ב[[יוונית]]: '''אפידמיה''' פירושו "[[מגפה]]" ו'''לוגיה''' פירושו "ידע". המילה '''אפידמיה''' מורכבת מ'''אפי''' ("בתוך") ו'''דמוס''' ("עם").
 
הענף חוקר את תפוצתן של מחלות, דרכי הפצתן, וה[[סיכון יחסי|סיכון היחסי]] שלהן ומנסה לפתח שיטות למניעתן - כל זאת ברמתבקרב האוכלוסייה ו'''לא'''ולא ברמה ה[[מולקולה|מולקולרית]], ה[[תא]]ית או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] (הענף החוקר את פעולתן של מחלות ברמות אלו נקרא '''[[פתולוגיה]]''').
 
בראשית דרכה האפידמיולוגיה עסקה רבות ב'''מחלותבמחלות מידבקות''' ובפיקוח על גורמים המעודדים מחלות אלו, כגון [[תברואה]] ו[[היגיינה]] ירודות, חוסר מוּדעוּת באוכלוסייה, הימנעות מ[[חיסון|חיסונים]] ועוד. להלן כמה נושאים לדוגמה בהם עוסקת האפידמיולוגיה:
 
* תפוצתן של [[מחלות של מערכת הדם|מחלות כלי דם]], כגון '''[[טרשת עורקים|טרשת העורקים]]''', עלתה עשרות מונים במחצית השנייה של [[המאה ה-20]]. הסיבה לכך היא האכילה המוגברת של [[מזון מהיר]] עתיר [[שומן|שומנים]] ו[[כולסטרול]]. במדינות [[העולם השלישי]], בהן המזון המהיר אינו כה נפוץ, שיעור הסובלים מ[[התקף לב|התקפי לב]] נמוך משמעותית מאשר במדינות המערב. ב[[יפן]], המשתייכת במובנים רבים לעולם המערבי, מהווים ה[[דג]]ים מרכיב ראשי ב[[מזון|תזונה]]. היות שהיפנים צורכים פחות [[בשר]], והיות ודגים מכילים חומרים רבים המשפרים את מצב כלי הדם, סובלים היפנים מפחות התקפי לב. למרות זאת, הדגים הנצרכים ביפן מכילים לרוב [[מלח בישול|מלח]] בריכוז גבוה, דבר הגורם ל[[לחץ דם גבוה]] יחסית בקרב תושבי יפן.