|
}}
[[קובץ:Omayyad mosque.jpg|ממוזער|350px|[[המסגד האומיי]] בדמשק]]
שושלת '''בֵּית אוּמַיָּה''' ([[ערבית]]: '''بنو أمية''', בני אמיה; '''الأمويون ''', האמיים) הייתה שושלת ה[[ח'ליף|ח'ליפים]] הראשונה בשל [[האימפריה המוסלמית|אימפריה המוסלמית]] לאחראחרי שלטונם שלתקופת ארבעת ה"[[ראשידון|א-ראשידון]]" ("ישרי הדרך": [[אבו בכר]], [[עומר בן אל-ח'טאב|עומר]], [[עות'מאן]] ו[[עלי אבן אבו טאלב|עלי]]). היא נקראת על שמו של אמיה בן עבד שמס, הנחשבאחד לאחדמחשובי המנהיגים החשובים בעיר [[מכה]] לפנישמלפני ה[[אסלאם]]. הח'ליפים לבית אומיה שלטו באימפריה המוסלמית במ[[דמשק]] (בין [[661]] עד [[750]]), ולאחר מכן שלטו ב[[ספרד]] (מ-[[756]] עדועד [[1031]]).
==על השושלת==
שבט אומיה היה השבט הערבי האריסטוקרטי ששלט בעיר ב[[מכה]], עוד לפני תקופת ה[[אסלאם]]. השבט היה ידוע בעושרו, בהשכלת חבריובניו ובשליטתוובהיותו בעיצובהמי שלשעיצב את מכה כאזורכמרחב מרחבהפולחן למקדש ה[[כעבה]]. בזכות השבט,שבט אומיה הפך המקדש למוקד העיקרי לעלייה לרגל בקרב השבטיםשבטי הערבים, כשלכל אחד מהשבטים הוקצה במקדש אליל מסוים. בני שבט אומיה ניצלניצלו את עונת ה[[עלייה לרגל]] למכה בשל היותה מקוםכמקום קדוש לערבים הפגאנים, כדי לקדם את ענייניוענייניהם המסחריים (למשל הקיםכהקמת שוק מרכזי למסחר) וכדי לבצר את מעמדומעמדם הפוליטי והחברתי בקרב הערבים. הופעת הנביא [[מוחמד]] סיכנה את מעמדו של השבט, בייחוד בשלמשום השתייכותו של מוחמד לשבט המתחרה האשם- ההאשמי, שבתקופתשעד הופעת מוחמד היה שבטמעמדו חלש. וירד מגדולתו.בני שבט אומיה חששחששו כי קבלת האסלאם פירושהתגרום התחזקות מחודשת שללהתחזקות שבטו של מוחמד, ובכך- ההאשמי - וכך יאבד שבט אומיה את כוחו הכלכלי והפוליטי במכה. רצונו של הנביא להפוך את המקדש למקדשו היחידי של [[אללה]] פורש בידיהםעל ידם כניסיון של מוחמד לעצב את המקדש מחדש, על מנתכדי לשלוט בתנועת העלייה לרגל ובכך גם לשלוט במכה מבחינה מסחרית ופוליטית, דברמה שנראהשאיים כפוגעלפגוע באינטרסים של שבט אומיהשלהם. לכן נודע השבטשבט אומיה כשבטכגורם העיקרי אשר התנגדשהתנגד לדת החדשה ולנביאולמבשרה, הנביא מוחמד. כמעט כלרוב המלחמות המשמעותיות נגד מוחמד נבעו מיוזמה שלמיוזמת שבט אומיההאומיה. בסופולבסוף של דבר,הצליח מוחמד הצליחלהשתלט לכבוש אתעל העיר מכה, מעוזם של שבטבני אומיההשבט הסורר.
לאחר מות מוחמד, בחרו האומיים להתאסלם עלובדרך מנתזו להחזירלהשיב את כוחם הפוליטי הקודםכמקודם, כפי שאכן קרה. השבט תמך בבחירתם לשלטון של [[אבו בכר]] לשלטון ו[[עמר בן אל-ח'טאב]], שלא היו משבטלא האשםמהשבט וגםההאשמי לאולא משבט אומיה,; כךבכך שהםהם שירתוקידמו את האינטרס העיקרי של שבט אומיה - לא להחזיר את בני שבט האשם לשלטון. בתקופתבימי שלטונם של שני ה[[ח'ליף|ח'ליפים]] הראשונים, החלו האומיים החלולהשתלט לכבוש אתעל עמדות הכוח בניהולה שלבראשות המדינה המוסלמית, שבאותה התקופה החלה להתרחבהתרחבה גם לאזורי [[מצרים]] ו[[איראן|פרס]]; כך. שבסופובסופו של דבר, מרביתרוב המשרות הפוליטיות והמינהליות היונמצאו בידי השבטבני בתקופהשבט ההיאאומיה. עם מותו של עומר ראונוכחו האומיים שבידם הכוח להחזיר את השלטון לשבטלשבטם ואכןוהם כך הם עשו כאשראכן תמכו במינויובהכתרתו של [[עות'מאן בן עפאן]], משבטמבני שבט אומיה, כח'ליף.
==שלטון בית אומיה==
שושלת בית אומיה הראשונה שלטה בין השנים [[661]] ל-[[750]] מדמשק, שהפכהשנהפכה על ידיבידי מייסד השושלת, [[מועאויה הראשון|מעאויהמועאויה בן אבו סופיאן]], לבירת ה[[אימפריה]] המוסלמית. יש אירוניה בהיותוהפיכתו של מעאויהמועאויה שליטלשליט המוסלמים, שכןעמדה בסתירה אירונית לעובדה היהשהיה בן לחמולת באנו עבד שאמס, שרדפה אחרוגרשה את מוחמד וגרשה אותו ממכה ל[[מדינה (עיר)|מדינה]].
ניתן לחלק את תקופת שלטונו שלשלטון בית אומייה למספרלארבעה חלקים:
* שושלתובתחילה שלטה שושלתם של מעאויה ובני אבו סופיאן (661 עד 684), הכוללת אותו, את בנו ואת נכדו.
* תחילת שלטונו של [[מרואן הראשון]] מסמנתמסמן את העברת הכוח בתוך בית אומייה לבני חכם, שושלת הכוללת את מרואן עצמו, בנו ונכדיו.
* תקופה שלישיתרצופת מאופיינת במאבקימאבקי כוח בתוך שושלת מרואן, בין ניניו, ומתחילההחלה עם שלטונו של [[אל וואליד השני]] ([[743]]-[[744]]).
* לאחר נפילת שלטון בית אומיהאומייה מדמשק, תקופההתקופה רביעיתהרביעית מאופיינת בשלטון אמירי בית אומייה ב[[אנדלוסיה]] שבספרד.
[[קובץ:Kipas (2).jpg|ממוזער|250px|[[כיפת הסלע]] ב[[ירושלים]] - הוקמה בימי השושלתשושלת בני אומייה]]
בתחילה היה מעאויה נציב ב[[סוריה]] תחת ה[[ח'ליף]] השלישי, [[עות'מאן]]. לאחראחר שנרצחרצח עות'מאן בידי אנשיםמי אשרשזוהו היו מזוהים עםכחסידי [[עלי אבן אבו טאלב]] (מייצגמבני ביתשבט האשם), הוא הוחלףהוכתר בידיעלי עליתחתיו. האומיים התנגדו לעלייתו של עלי ההאשמי לשלטון, מה שעלול היה להורידלפגוע אותםבכוחם, מכוחםכפי (כמושקרה שעשהבימי הנביא)מוחמד. מעאויהכשמועאויה מרד בעלי, מאבק זההאחרון לא יכול היה דתי,לנצל כבעבר,את מאחרהאידאולוגיה ששבטהדתית אומיה היה כבר שבט מוסלמילהגנתו, עלכפי כןשעשה עליהנביא לאבשעתו היהמאחר יכולושבט לנצלאומייה אתכבר האידאולוגיה הדתית אשר עזרה בזמנו לנביא מוחמדהתאסלם. כוחםכיוון הכלכלי (אוצרשאוצר המדינה המוסלמית היההוחזק מוחזקאז בתקופה הזאת על ידיבידי בית אומיה)אומייה, נוצל עלכוחם הכלכלי מנתלצורך לגייסגיוס חיילים והשפעתםוהרחבת כוחם הצבאי. השפעתם הקודמת סייעה לאומיים לצרף למחנם שבטים רבים (מאוחר יותרלימים, רובם ככולם יהיויהפכו ל[[סונים]]). בכךכך הצליח מעאויהמועאויה לבסס שלטונו ולהקים את המדינה האומיית. שבט האשם ושבטים ערבים אחרים, בעיקר ב[[עיראק]] (האזור המתחרה לסוריה, מרכז שלטונם של האומיים), התלכדו סביב צאצאי עלי וניסו להחזירלהשיב את השפעת שבט האשם לשלטון תוך ניצול דמותו הדתית של הנביא ודמותו שלושל עלי במלחמתם נגד שבטבית אומיהאומייה. השלטון האומיי הפעיל את מדיניות ההתנקשויות בדמויות הבכירות שלבבכירי מנהיגי שבט האשם (שמאוחרמהם יותריצאו משםמאוחר יבואויותר האמאמים השיעים). ב-[[657]] התעמתו שני הצדדים ב[[קרב צפין]];. הפנייה לבוררות עוררה על עלי את חמת חלק מחייליו, אשר טענושטענו כי ההכרעה יכולה להינתן רק על ידי האל עצמו,; בהמשך והםהם פרשו והקימו את הכת הראשונה בתולדות האסלאם - ה[[ח'וארג']]. אנשי עלי ובית אומייה התעמתו פעם נוספת ב-[[658]] ואף על פי שידו של עלי הייתה על העליונה, גם קרב זה לא הכריע סופית מי יהיה הח'ליף המוסכם על כל המוסלמים. אולםברם, עם רציחתו של עלי בשנת ב-[[661]] בידי חבראיש בכתכת הח'וארג', מעאויהמועאויה הכריז על עצמו כעל חכח'ליף האימפריה המוסלמית כולה. עלייתו לשלטון של מעאויהמועאויה מסמנת את סיוםקץ שלטון ארבעת "הח'ליפים הצדיקים", שמרכז שלטונם היוהיה העריםמהערים הקדושות מכה ו[[אל-מדינה|מדינה]], ומעברואת מעבר מרכז האומה המוסלמית לסהרלאיזור הסהר הפורה.
במשך כל תקופת שלטונו סבל שלטון בית אומיה מחוסרמהיעדר לגיטימיות דתית ואתנית. מבחינה דתית, הח'ליף מעאויהמועאויה אבן אבו סופיאן התאסלם, יחד עם אביו אבו סופיאן, רק אחרי כניעת מכה בפני הנביא [[מוחמד]], כלומר זמן רבהרבה אחרי האליטות המוסלמיות הוותיקות: ה[[מהאג'רון|מוהאג'ירון]], (הקבוצה שברחה עם מוחמד מן העיר מ[[מכה]] לעיר אללאל מדינה בשנת ה[[הג'רה]] (שנת [[622]]), או הוה[[אנצאר]] (- תושבי [[אל מדינה]], שסייעו למוחמד והמוהאג'ירון).
גם העובדה שבית אומיה בחר ב[[דמשק]] לבירתו יצרה מצב בו [[מסופוטמיה]] ו[[איראן|פרס]] המאוכלסותשאיכלסו הרבה יותר מאמינים מ[[סוריה]], ראו עצמן כמחוזות כבושים על ידיבידי מיעוט,; אי שביעות נחת זאת גרמה למרידות אזוריות רבות עד שלבסוף, בשנת ב-[[750]] הודחה השושלת האומיית מן השלטון במזרח התיכון.
בסופוכעבור של דבר,זמן התלכדו תומכי עלי ([[שיעה|שיעת]] עלי, הסיעה של עלי) עם [[בית עבאס]] (ענף מבית [[האשמיה|האשם]]) והצליחו למגר את השלטון האומיי במזרח בשנת [[750]], ב[[קרב הזב]] (750), בו נרצחנרצחו מרביתרוב השבטבני שבט אומייה בידי העבאסים, ובית עבאס הפך לשושלת הח'ליפים החדשה. נסיךאמיר מבני בית אומיהאומייה, [[עבד אל רחמן הראשון|עבד אל רחמן]], נמלט מחרבם של העבאסים ל[[ספרד]] (דרך [[צפון אפריקה]]), כבש את [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], וייסד שם שושלת בית אומיהאומייה חדשה., בית אומיה שלטששלט בממלכה המוסלמית בספרד במשך כ-300 שנה, עד לשנת [[1031]].
==קשרי החוץ של הח'ליפות האומיית==
הח'ליפות האומיית הייתה אוטרקית כמעט לחלוטין. בניגוד לקשריה עם המזרח, במשך כל זמןתקופת שלטונה לא נוצרו קשרי מסחר או [[דיפלומטיה]] או מסחר בינה לבין [[העולם המערבי]].
בצפון קיימה הממלכה מלחמת התשה בלתי נגמרתמתמדת במחוזות ההרריים של [[אנטליה]] כנגד ה[[ביזנטים]]. עם שאר שליטי אירופה הנוצרית - ה[[מרובינגים]] ה[[קרולינגים]] וה[[לומברדים]], לא התקיימו קשריםמגעים, פרטמלבד לפשיטותפשיטות ימיות אקראיות.
במזרח קיימה הממלכה קשרים כלכליים עם עמים ומדינות השוכניםששכנו לאורך [[האוקיינוס ההודי]] ו[[האוקיינוס השקט]], כגוןכמו סנד (היום ב[[פקיסטן]]), [[זנזיבר]], [[אינדונזיה]] ואפילו [[סין (אזור)|סין]]. מסעות אלו הםהיוו ההשראההשראה לאגדות [[סינבד המלח]]. לעומת קשרי המסחרמסחר הימייםימיים עם המזרח, פסק הסחר היבשתי עם המזרח ב[[דרך המשי]], בעקבות פלישת השבטים הטורקיים מ[[מרכז אסיה]].
בית אומיהאומייה היה הראשון שהתייחס לארץ ישראל כאל מחוז. מועאויה עצמו הושבעהוכתר בירושלים ושם נשבעו לו אמונים. ארץ ישראל נקראה בשם ג'ונד (מחוז) פלסטין, יריחו שוקמה והפכה לעיר חורף, ונבנה בה [[ארמון הישאם]],; גם [[רמלה]], על אם הדרך יפו-ירושליםמיפו לירושלים, הוקמה כעיר חדשה והפכה לעיר הבירה שללבירת המחוז.
==כלכלה ומסחר==
בית אומיהאומייה טבעו מטבעות מוסלמים, כלומרהיינו מטבעות ללאשלא נשאו דיוקן אלא עם כיתוב בלבד. היו להם קשרי מסחר ומסוכסף בדרום עם השבטים ה[[נובים]] דרומיתשבדרום למצריםמצרים. אלו באו לידי ביטוי בעיקר ביבואבסחר [[עבדות|עבדים]] אפריקאים ויצוא [[מזון]].
בית אומיהאומייה בנו ארבעה ארמונות באזור בו שוכן כיום [[הגן הארכאולוגי ירושלים#הארמונות האומיים|הגן הארכאולוגי ירושלים]], את [[מסגד עומר]], את [[מסגד אל-אקצא]] וואת מקדש [[כיפת הסלע]] בירושלים, וכן את [[המסגד האומיי]] בדמשק, את [[חאן אל-מיניה]] על שפת ה[[כנרת]], את [[המסגד הלבן (רמלה)|המסגד הלבן ברמלה]] ודארוכן את דאר אל חכמה (دار لحكمة), "בית החכמים" ו[[ארמון הישאם]] ב[[יריחו]].
==שליטיםהשליטים מבית אומיהאומייה==
[[קובץ:Dynasty_O.jpg|מרכז|ממוזער|600px|<center>שושלת היוחסין של בית אומיהאומייה</center>]]
===הח'ליפים מבית אומיהאומייה===
<center><small>השנים המופיעות לאחר כל שם הן שנות השלטון</small></center>
* [[מועאויה הראשון]] בן אבּו סופיאן, [[661]]-[[680]], מייסד השושלת.
* [[מרואן השני]] בן מוחמד, [[744]]-[[750]], בן דודו של אבראהים. ירש אימפריה מתפרקת, והפסיד לבית עבאס ב[[קרב הזב]], בו נהרגו מעל 300 מבני בית אומיה.
===אמירים מבית אומיהאומייה בקורדובה===
<center><small>השנים המופיעות לאחר כל שם הן שנות השלטון</small></center>
* [[עבד א-רחמן הראשון]], [[756]]-[[788]], מייסד השושלת בקורדובה.
* [[השאם הראשון]], [[788]]-[[796]].
* [[אל-חכם הראשון]], [[796]]-[[822]]
* [[עבד א-רחמן השני]], [[822]]-[[852]], נחשב לחלש שבשליטי בית אומיהאומייה בספרד.
* [[מוחמד הראשון לבית אומיה|מוחמד הראשון]], [[852]]-[[886]]
* [[א-מונד'יר]], [[886]]-[[888]]
* [[עבד א-רחמן השלישי]], [[912]]-[[929]], נכדו של עבדאללה, עלה לשלטון בגיל 22. הכריז על עצמו כעל ח'ליף ב-[[16 בינואר]] 929 - השליט המוסלמי הראשון מחוץ למכה שנטל לעצמו תואר זה; התואר הגביר את יוקרתו בקרב נתיניו בספרד ובצפון אפריקה.
===ח'ליפים מבית אומיהאומייה בקורדובה===
<center><small>השנים המופיעות לאחר כל שם הן שנות השלטון</small></center>
* [[עבד א-רחמן השלישי]], כח'ליף, [[929]]-[[961]].
* [[אל-חכם השני]], [[961]]-[[976]], למדן ואספן ספרים ידוע. בימיו תורגמו ספרים רבים מ[[לטינית]] ו[[יוונית]] ל[[ערבית]]. ספרייתו הושמדה במצור הברברי על קורדובה בשנת [[1100]].
* [[השאם השני]], [[976]]-[[1008]], בנו של אל חקם השני.
* [[מוחמד השני לבית אומיהאומייה|מוחמד השני]], [[1008]]-[[1009]].
* [[סולימאן השני לבית אומיהאומייה|סולימאן השני]], [[1009]]-[[1010]].
* השאם השני (שוב), [[1010]]-[[1012]].
* סולימאן השני (שוב), [[1012]]-[[1017]].
* [[עבד א-רחמן הרביעי]], [[1017]], נרצח זמן קצר לאחר תחילת כהונתו.
* [[עבד א-רחמן החמישי]], [[1023]]-[[1024]], הוכתר בדצמבר 1023 ונרצח בינואר 1024.
* [[מוחמד השלישי לבית אומיהאומייה|מוחמד השלישי]], [[1024]].
* [[השאם השלישי]], [[1027]]-[[1031]], אחרון הח'ליפים לבית אומיהאומייה.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/19970720073855/http://www.princeton.edu/~batke/itl/denise/umayyads.htm שושלת אומיהאומייה]
{{בית אומיה}}
{{מיון רגיל:אומיהאומייה, בית}}
[[קטגוריה:בית אומיהאומייה|*]]
[[קטגוריה:שושלות ח'ליפים]]
[[קטגוריה:אימפריות]]
[[קטגוריה:בתי מלוכה|אומיהאומייה]]
[[קטגוריה:משפחות ערביות]]
[[קטגוריה:שושלות מוסלמיות]]
[[קטגוריה:אל-אנדלוס]]
[[קטגוריה:מצרים: ימי הביניים|אומיהאומייה]]
| 