המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 480:
מזמן חורבן בית המקדש, היו - קבוצות או יחידים - שגזרו על עצמם אבלות בדרכים שונות עקב החורבן. בתלמוד מסופר כי בתקופה שלאחר חורבן ירושלים והמקדש, היו רבים שנמנעו מאכילת [[בשר]] ומשתיית [[יין]]. עמדת [[רבי יהושע בן חנניה]] הייתה זהה אך מסויגת, וכדברי [[רבי ישמעאל בן אלישע]]: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה}}.{{הערה|ראו [[תוספתא]], מסכת סוטה, פרק ט"ו, הלכה י'; {{בבלי|בבא בתרא|ס|א}}–עמוד ב'.}} קווים דומים עולים מקריאת מחבר [[ספר ברוך]], המתוארך במחקר לתקופה סמוכה לאחר חורבן הבית, שאף קורא להימנע מ[[חקלאות]], מ[[נישואים]] ומ[[לידה|ילודה]] לאור מצבה של ירושלים.{{הערה|[[חזון ברוך א']], פרק י': {{ציטוטון|אשרי האיש אשר לא נולד, או אשר נולד וימות...}}.}} בתקופה מאוחרת יותר התפרסמה קבוצת [[אבלי ציון]], שהתקיימה בין המאות [[המאה ה-9|ה-9]] ו[[המאה ה-11|ה-11]], שהייתה מן הבולטות שבקבוצות אלו.
ב[[הלכה]] נקבעו דיני ומנהגי אבלות רבים הפזורים לאורך מעגל השנה ובאירועים שונים. מלבד ימי התענית, כמו [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] שנקבעו על ידי חז"ל בעקבות חורבן ירושלים והמקדש, וכן דיני [[בין המצרים]] ו[[תשעת הימים]], קיימים גם דיני אבלות רבים כמו חובת השארת מקום בגודל של [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה מול פתח הבית שאותה משאירים ללא [[סיד]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יב}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|א}}.}} הימנעות מ[[משתה|משתאות]] ו[[מסיבה|מסיבות]] עם תפריט מלא, אלא יש לחסר מנה מסוימת תוך השארת מקומה ריק,{{הערה|שם=בבסב|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יג}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|ב}}.}} הימנעות נשים מהתקשטות מלאה ב[[תכשיט]]ים, אלא על האישה לחסר לפחות אחד מהתכשיטים
במעגל החיים היהודי מופיעות תפילות רבות לבניין ירושלים ובפרט לבניין בית המקדש מחדש, שיופיע כ[[בית המקדש השלישי]]. בניין ירושלים והשבת [[עבודת המקדש]] מופיעות גם ב[[תפילת שמונה עשרה]], ב[[ברכת ירושלים]] ו[[ברכת עבודה]].
| |||