ספרות המוסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
התחלתי לשכתב את הערך החשוב והחסר הזה. יבורכו העוזרים והמסייעים. |
||
שורה 19:
ב[[האימפריה העות'מאנית]] נדפסו החל מן המאה ה-18 ספרי מוסד רחבי תפוצה כגון [[פלא יועץ]] של ר' [[אליעזר פאפו]] ו[[שבט מוסר]] של ר'[[אליהו הכהן (רב)|אליהו הכהן]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/30689 שבט מוסר]}} שראה אור ב[[לדינו]] ב-[[1722]] שעיקרו תיאורים רבים ומפחידים של ה[[גיהנום]] הצפוי לחוטאים.
==ספרות [[תנועת המוסר]]==
עם התפתחותה של [[תנועת המוסר]] החל במאה ה-19 חלה פריחה בספרות המוסר. מכתביו של מייסד התנועה [[רבי ישראל מסלנט]] הוציא לאור תלמידו רבי [[יצחק בלאזר]] את הספר "אור ישראל", המציג לראשונה את עקרונות התנועה, שבמרכזם הצורך להכרה בכוחות הנפש של האדם כבסיס לשיטת העבודה הרוחנית הנדרשת ממנו. גם ספרו של הרב בלאזר "כוכבי אור" השפיע על התפתחות התנועה. כתבי תלמידו, רבי [[שמחה זיסל זיו]] יצאו לאור בכמה ספרים, הבולט שבהם הוא [[שמחה זיסל זיו#ה"דבק טוב" והספר "חכמה ומוסר"|"חכמה ומוסר"]]. ספרים מרכזיים נוספים על פי אסכולת קלם הם ספרי הרב [[ירוחם ליבוביץ]] מ[[מיר (עיירה)|מיר]], [[ירוחם ליבוביץ#ספריו|"דעת חכמה ומוסר" ו"דעת תורה"]], וספרי הרב [[אליהו אליעזר דסלר]], [[אליהו אליעזר דסלר#מכתב מאליהו|"מכתב מאליהו"]], המשלבים גם הגות חסידית וקבלית. אסכולת סלובודקה יוצגה על ידי הספר "אור הצפון", אסופה מכתבי רבי [[נתן צבי פינקל]], ה"סבא מסלבודקה", שיצאה לאור על ידי תלמידיו, חתנו הרב [[יצחק אייזיק שר]] והרב [[אברהם גרודזינסקי]], ובאסכולת נובהרדוק יצא לאור הספר "מדרגת האדם", אוסף משיחותיו של "הסבא מנובהרדוק", הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]].
בדור השלישי של תנועת המוסר התפרסמו מלבד "מכתב מאליהו" גם ספריו של הרב [[שלמה וולבה]] "עלי שור", "אור יחזקאל" מאת הרב [[יחזקאל לוינשטיין]], "לב אליהו", מאת הרב [[אליהו לופיאן]] וספרים רבים נוספים.
== ראו גם ==
| |||