כרם מהר"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שנות ה-70 וה-80: תיקון השחתה
←‏שנות ה-50 וה-60: תיקון השחתה
שורה 25:
בשני העשורים הראשונים לקיומו, התפרנסו החברים בעיקר ממשק החלב ומגידולי ירקות מהם התפרנסו בקושי, ונאלצו להשלים הכנסה מעבודות שונות מחוץ למושב. הקושי העיקרי נבע מן העובדה שמשבצת הקרקע שקיבלו, כללה שטחים רבים של אדמת טרשים שאינה ראויה לעיבוד חקלאי. בנוסף לכך, נלקחו מהמושב מאות דונמים של קרקע חקלאית לטובת יישובים סמוכים.
 
בשלהי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], עם מכירת [[חוות מקורה]] ל[[מערכתהקרן העיכולהקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]], קיוו החברים כי יוכלו לקבל את אדמות החווה הפוריות, אך אנשי הקרן הקיימת העדיפו למכור את החווה למשפחת סלומון, בעסקה שעוררה ביקורת ציבורית והגיעה עד לדיון בכנסת במסגרת שאילתא שהוגשה לשר החקלאות.
 
כמאתיים משפחות באו והלכו במשך שני עשורים, המצב הכלכלי והחברתי במושב החמיר, הקשיים גרמו למתיישבים רבים לעזוב, ועד אמצע שנות השישים נותרו במושב 44 משפחות בלבד. אז גם מונה למושב מזכיר ממונה מטעם [[הסוכנות היהודית]].