היונה והפרג – הבדלי גרסאות

|מאת=[[טימו ק'. מוקה]]

'''היונה והפרג''' (ב[[פינית]]: '''Kyyhky ja unikko''') הוא שם ה[[רומן]] האחרון שכתב ה[[סופר]] וה[[משורר]] ה[[פיני]] [[טימו ק'. מוקה]]. היצירה, תיעוד ארוטי, פיוטי ונועז של מערכת יחסים, אשר גורפת נערה תמימה וגבר בשל ומתוסכל למערבולת מסחררת של כמיהה, תשוקה ואובדן על רקע נופי האגמים והיערות של [[לפלנד]], ראתה אור בשנת [[1970]], שלוש שנים לפני מות כותבה, ותרגומה ה[[עברי]] התפרסם בשנת [[2002]]{{כ}}{{הערה|1=טימו ק'. מוקה, '''היונה והפרג'''. תרגום מפינית, מבוא והערות: [[רמי סערי]], [[הוצאת כרמל]], תשס"ז-2002. {{ISBN|965-407-393-5}}}}.

בתשתית "היונה והפרג" קיימת [[בלדה]] צפונית, המתעדת קשר בעייתי, שבחורה צעירה ותמימה וגבר מבוגר נסחפים בה יחדיו לאבדון. סיפור הבסיס שברומן מתרחש בסוף שנות השישים, בתקופה שתהליכי ה[[הגירה]] וה[[עיור]] המהירים אשר [[פינלנד]] עברה בעקבות התוצאות המתמשכות של [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו לשיאם. תהליכים אלה גרמו שינויים חברתיים רבים, שעיקרם נבע מנטישת כפרים רבים בגלל נהירת תושביהם העירה. [[טימו ק'. מוקה]] לא עסק בתיעוד היסטורי, אך רבות מיצירותיו - ואולי יותר מכול "היונה והפרג", - משמשות עדות חיה לחיי הכפרים שהלכו והתרוקנו מאחרוני תושביהם. ברומן "היונה והפרג" קיימת מודעוּת חברתית, אך ניתן לראות את עיקרו בסיפור האישי של המספר, המועבר כמעט תמיד בגוף ראשון. אולם מעֵבר לסיפור המהווה ללא ספק את שלד העלילה, עוסק היוצר בספרו במשמעות ה[[טבע]] ובתפקיד ה[[זיכרון]] האנושי, בכזב הפסטורליות הכפרית ובמקלעת ה[[אהבה]] וה[[מוות]], שהעזובה המשתלטת לאטה על העולם הכפרי אינה אלא אחד מביטוייה הראשונים.