קבר הרמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) חברא קדישא ==> חברה קדישא |
||
שורה 47:
בתחילת המאה ה-20 עמד ציון הקבר המיוחס לרמב"ם בודד מדרום לטבריה ומשך אליו מבקרים רבים{{הערה|{{החרות ירושלים||הרמב"ם בספרות הספרדית|1912/09/03|00202}}}}. לאחר שנתנה רשות לבנות בתים מחוץ לחומות העיר העתיקה של טבריה, החלו ערבים לבנות בתים מסביב לציון קבר הרמב"ם. הדבר עורר את הקהילה היהודית לייסד את הוועד המיימוני, בה היה חבר הרב [[יעקב משה טולידאנו]], לצורך רכישת השטח עליו מצוי קבר הרמב"ם. בשנת 1914, בכספי תרומה של [[הברון רוטשילד]], נרכש השטח הוקם גדר מסביבו. כן תוכנן להקים במקום [[בית כנסת]]{{הערה|{{מוריה||טבריה|1914/05/08|00203}}}}{{הערה|יעקב משה טולידאנו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29086&pgnum=37 מאורות], עמ' 33.}}{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מארץ ישראל|1914/05/27|00102}}}}.
בסוף [[1955]] החלו באתר עבודות פיתוח מטעם [[משרד הדתות]], ועד מהרה התגלו קברים רבים מסביב לקברו של [[הרמב"ם]]. עובדי [[מע"ץ]] המשיכו בעבודות למרות הימצאות הקברים, ומאוחר יותר הצטרפו לחפירות באתר עובדי [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] ונטלו מהמקום ארונות קבורה ועצמות.{{הערה|{{דבר||מתקדמת עבודת שיקום קבר הרמב"ם|1955/11/17|00416}}}} לאחר מספר שבועות של עבודות באתר, ב-[[1 בינואר]] [[1956]], הוזמנו למקום אנשי [[
ידיעה שפורסמה ב-[[2 בינואר]] בעיתון "[[הארץ]]" על "טיהור חצר קבר הרמב"ם מטומאת הקברים הלא-ידועים שנתגלו בו", עוררה סערת רוחות בקרב החוגים החרדיים בישראל ובחו"ל. למול הפרסום בעיתון על "ספקות בדבר זהותם של מתים אלו אם הם '[[יהודים|בני ברית]]' או לא", טען רבה הראשי של [[תל אביב]] - הרב [[יעקב משה טולידנו]] - כי "סביבת קבר הרמב"ם מלאה לה קברי גדולי ישראל... מתקופת הנשיאים ובעלי המסורת... ואף אחד לא פקפק בזה לחשוב שיש שם קברים של לא-יהודים".{{הערה|מתוך מכתבו שפורסם ב"הארץ", [[5 בינואר]] [[1965]].}}
| |||