קידוש – הבדלי גרסאות

ישנה מחלוקת לגבי כשרותו של [[יין מבושל]] לקידוש. דעת הגאונים{{הערה|הגאונים מקילים בנוסף בו סוכר, אבל מחמירים ביין מבושל, והאחרונים דנים בחילוק שביניהם.}} והרמב"ם היא שיין כזה פסול, כשם שפסול לנסכים. לדעת [[רש"י]] יין זה פסול מסיבה אחרת, היות שהבישול הופך אותו למוצר אחר, ועל כן לשיטה זו גם ברכתו משתנה מ'בורא פרי הגפן' ל'[[שהכל נהיה בדברו]]'. לעומת זאת, ראשונים אחרים{{הערה|ר"ת ור"י והעיטור והרא"ש}} הכשירו שימוש ביין זה לקידוש, היות שלשיטתם הבישול אף משביח את היין, ופסול יין זה לנסכים קשור לדרישה מקורבנות להיות במצב טבעי, ולא בגלל ירידה באיכותו של היין. בשולחן ערוך הובאה דעת רוב הראשונים, ולאחריה בשם 'יש אומרים' שיטת הרמב"ם ורש"י. הרמ"א כתב שהמנהג ב[[יהדות אשכנז]] הוא לקדש על יין מבושל. ישנה מחלוקת בין האחרונים האם תהליך ה[[פסטור]] שעובר על היין, תהליך שכולל חימום לטמפרטורה בה מתקיים בישול לזמן קצר, הופך את היין המפוסטר ליין מבושל, מבחינת ההתייחסות ההלכתית.

 

 

===קידוש על פת===