קידוש – הבדלי גרסאות

דעת ה[[רמב"ם]] היא שיין שנוספה לו אפילו כמות קטנה של [[סוכר]] או [[שאור]] פסול לקידוש, היות שיין כזה פסול ל[[נסכים]] הבאים יחד עם ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] הקרבים ב[[בית המקדש]]. עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים.

 

 

בתלמוד מובא כי ניתן לערוך קידוש על יין שטרם [[תסיסה|תסס]] ועל כן אינו מכיל [[אלכוהולים|אלכוהול]] ('יין מגיתו'), ועל כן [[מיץ ענבים]] כשר לקידוש. אמנם לכתחילה כתוב ב[[מגן אברהם]]{{הערה|סי' רעג סק"ג, וכן פסק ב[[שלחן ערוך הרב]] שם ס"ב.}} מצווה מן המובחר לקחת יין ישן. יש שפסלו{{הערה|שו"ת [[משה שטרנבוך#ספריו|תשובות והנהגות]] אורח חיים ד, סט. וכן דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. וכן כתב ב[[מנחם המאירי|מאירי]] (בבא בתרא צז א): "הואיל וסופו לעבור – כשר" ומשמע שאם אין סופו לעבור פסול (על דרך הכלל "[[כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו]]" וראה שו"ת [[שלמה זלמן אויערבך#ספריו|מנחת שלמה]] א, ד. שחלק על זה. וכן דעת הרב [[שמואל וואזנר]], וראה גם ביאורים ומוספים דרשו לשו"ע סימן רע"א הע' 11. ובשו"ת באר משה (ח"ו סי' נג) כתב להעדיף יין על מיץ-ענבים, וכן להעדיף יין מגתו על מיץ-ענבים מפוסטר, אחרי שכבר הופסק כחו.}} את השימוש במיץ הענבים לקידוש בגלל השימוש ב[[ביסולפיט]] למניעת התסיסה, דבר ההופך את מיץ הענבים לחסר יכולת תסיסה (בניגוד ליין מגיתו, שבחלוף הזמן יתסוס ויהפוך ליין רגיל). כמו כן יש שהחמירו במיץ ענבים המעורב ביין{{הערה|גם לעניין ברכה - בספר ראה וזאת הברכה פרק י"ב עמוד 116 הביא את הדעות בזה.}}. למרות דעות אלו, השימוש במיץ ענבים לקידוש נפוץ מאוד. וב[[חסידות חב"ד]] נוהגים להחמיר בזה{{הערה| ראה [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4347&CategoryID=1077 התקשרות גיליון 691: דין מיץ ענבים לעניין קידוש.]}}.