שביל הזהב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מירכאות\2 |
מ הוספת קישור למשה רבנו |
||
שורה 20:
אף שה[[רמב"ם]] ב[[שמונה פרקים]] (פרק ד'), כותב בפירוש "שנטייתו של האדם מה[[ענווה]] לצד שפלות הרוח מעט", היא דרך ה[[חסיד (הלכה)|חסידים]] ונעשית "[[לפנים משורת הדין]]", בהדרכתו לציבור, הוא טוען שה[[גאווה]] וה[[כעס]] הן מידות יוצאות דופן, שכל אחד צריך להתרחק מהן לגמרי, עד הקיצוניות השנייה. במידה זו ניכרת התרחקות שלו מ[[אריסטו]], שסבר שהאדם ראוי שיכיר בערך עצמו, ואיננו צריך להיות [[שפלות|שפל רוח]].
וכך כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן='''ה'''- ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית, אלא יתרחק '''עד הקצה האחר'''--והוא גובה הלב, שאין הדרך הטובה שיהיה האדם עניו בלבד, אלא שיהיה שפל רוח, ותהיה רוחו נמוכה למאוד. ולפיכך נאמר
כלומר, ביחס למידות ה[[כעס]] וה[[גאווה]], עדיף להתרחק עד הקצה האחר, של ה[[רוגע]] וה[[שפלות]]. אך יש שאמרו שאין כוונת ה[[רמב"ם]] להגיד שצריך להתרחק עד הקיצוניות, אלא רק להגיד שבמידות האלו, דרך האמצע הרבה יותר קרובה לקצה אחד מאשר לקצה השני{{הערה|[[לחם משנה (ספר)|לחם משנה]], הלכות דעות, פרק א' הלכות ד'-ה'. עיין שם שדן בהגדרת דרך האמצע באריכות.}}, אך ודאי שהשפלות וה[[אדישות]] הן רעות. גם מדברי ה[[אורחות צדיקים]]{{הערה|בשער הגאווה ובשער הכעס.}} רואים שלדעתו, יש צורך גם בגאווה וכעס, כדי [[תוכחה|להוכיח]] חוטאים, למשל.
|