הבדלים בין גרסאות בדף "קלוד דביסי"

נוספו 248 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
הכתיבה שלו ל[[פסנתר]], שהגיעה לשיאה בשני ספרי ה[[פרלוד]]ים, מתאפיינת בשימוש ב"אשכולות צלילים" ("קלאסטרס", אקורדים דיסוננסיים המורכבים מ[[סקונדה|סקונדות]]), שוב לצורך מתן "צבע", ובכתיבה שקופה עם שימוש מועט בפדאל (דביסי לא כתב סימני פדאל, ועל הפסנתרן להבין מתוך התווים היכן יש בו צורך כדי לבצע את המוזיקה ככתבה). חלק מיצירותיו לפסנתר [[וירטואוזיות]] מאוד, רמז לעובדה כי דביסי היה לא רק מלחין אלא גם פסנתרן מחונן.
 
הכתיבה התזמורתית שלו מאופיינת ב[[תזמור]] לא שגרתי לגבי זמנו, ושימוש במרקמים שקופים ופעמוניים. דביסי הרחיב את מגוון הצבעים של ה[[תזמורת]] בהוסיפו לה כלים לא שגרתיים כמו [[אבוב ד'אמורה]] או מקהלת נשים השרה ללא מילים (ככלי תזמורתי), וכן תפקידי [[נבל]] מורכבים. בזמנו עלו טענות כאילו הוא ומוריס ראוול פיתחו את סגנונם התשמורתי בהשראת המלחין המבריק והשכוח [[ארנסט פנלי]], אך הללו הכחישו את הדבר בתוקף.
 
דביסי דחה מעליו את הצורות הקלאסיות, ומיעט מאוד לכתוב בצורת ה[[סונאטה]], שהייתה הצורה השלטת בזמנו. הוא נמנע כמעט לחלוטין מ[[פוליפוניה]] ומכתיבה חיקויית. על כך זכה לעיתים קרובות לביקורת מצד מבקרים בני זמנו, שטענו כי המוזיקה שלו נשמעת כחסרת מבנה מוזיקלי ברור באופן בולט.
משתמש אלמוני