מרדכי חביב לובמן – הבדלי גרסאות

'''מרדכי חביב לובמן''' ([[1857]], [[י' בטבת]] [[ה'תרי"ח]] – [[1895]], [[ט' בטבת]] [[ה'תרנ"ו]]), מ[[חלוציות|חלוצי]] ה[[חינוך]] ה[[עברית|עברי]] ב[[ארץ ישראל]] ומייסד בית הספר ב[[ראשון לציון]], אשר נחשב לבית הספר העברי הראשון ב[[העת החדשה|עת החדשה]].

מרדכי לובמן נולד ב[[גורקי (עיר)|גורקי]] שבפלך [[מוהילוב]] ב[[רוסיה]] למשפחת סוחרים ופקידים ממשלתיים [[יהודים|יהודית]] מסורתית. לובמן קיבל חינוך מסורתי וכבר בילדותו התגלה כבור סוד וגילה בקיאות ב[[תלמוד]] ובלימודי ה[[עברית]]. בשנת [[1874]], בגיל 17, ברוח ההשכלה, פנה ללימודי חול ושפות זרות וסיים את לימודיו בהצטיינות כמודד מוסמך בבית הספר לחקלאות ולמדידה שבעירו. במהלך לימודיו ייסד בית ספר לילדים מעוטי-יכולת בעזרת תרומות מעשירי העיר ואף לימד בו בהתנדבות.

 

בשנת [[1878]] נרצח אביו בעת מילוי תפקידו כפקיד ממשלתי בתחנות הרכבת, ולובמן עקר ל[[חרקוב]], שם התחתן והתפרנס כמהנדס ומודד מומחה. בשנת [[1881]] החלו [[הסופות בנגב]], וכמו יהודים רבים נוספים בתקופתו, החל לגלות עניין באגודות [[חובבי ציון]], ובשנת [[1884]] [[העלייה הראשונה|עלה לארץ ישראל]].

 

בהגיעו לארץ ישראל התיישב תחילה ב[[יהודייה (עבאסייה)|יהודיה]] יחד עם בן דודו [[דב חביב לובמן]]. ברוח תנועת חובבי ציון, השניים עבדו בחלקה שניתנה מטעם חובבי ציון בחרקוב. שנה מאוחר יותר עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. שם עבד לובמן מטעם פקידות [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון]] כמודד קרקעות במושבות. בשל השכלתו הרחבה, היהודית והכללית כאחד, פנה אליו פקיד הברון [[יהושע אוסוביצקי]] בבקשה להפוך למנהל מוסד [[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] שהיה קיים ב[[ראשון לציון]] בזמנו ולהפכו ל[[בית ספר]] [[עברית|עברי]].