הקרב על הבליטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ הוספת קישור לאמבולנס
שורה 441:
ב־[[24 בדצמבר]] הופעל המספר הרב ביותר של מטוסי בעלות הברית במערכה בארדנים: האמריקאים שיגרו 1,138 גיחות טקטיות (מתוכן 734 לתמיכה בכוחות הקרקע בארדנים) ו־2,442 גיחות של מפציצים, האחרונות כוונו בעיקר כנגד שדות תעופה גרמניים. הצי האווירי השני של בריטניה שיגר באותו יום 1,243 גיחות. בשלושת הימים הבאים אפשרו תנאי מזג אוויר נוחים למטוסי הקרב־הפצצה של בעלות הברית לבצע תקיפות ממושכות כנגד תנועות שריון ואספקה גרמניות, והגבילו את יכולתם של הגרמנים לבצע תקיפות (בעיקר של שריון) לאור יום. ב־[[28 בדצמבר]] הורע מזג האוויר למספר ימים נוספים, ומספר הגיחות האוויריות של בעלות הברית הצטמצם משמעותית{{הערה|Cole, עמ' 661}}.
 
ה־[[26 בדצמבר]] הייתה למעשה נקודת המפנה במערכה בארדנים; הגרמנים איבדו את היוזמה באופן סופי וכוחות בעלות הברית עברו להתקפה. האמריקאים השתלטו על שדה הקרב באטיות אך בבטחה. באותו יום, בשעה 16:50, פרצו כוחות מהדיוויזיה המשוריינת הרביעית מהארמייה של פטון והגיעו אל הדיוויזיה המוטסת ה־101. סביב בסטון לא הסתיימה הלחימה, והקשר בין העיירה לחזית האמריקאית הראשית נותר שברירי, אך הכיתור נפרץ ובשעות הבוקר המוקדמות למחרת הוכנסו רכבי אספקה ואמבולנסיםו[[אמבולנס]]ים לבסטון. בשבוע הלחימה בעיירה סבלה הדיוויזיה ה־101 1,641 אבדות{{הערה|שם=הערה אחת}}. ב־[[30 בדצמבר]] החלה מתקפת הנגד של הארמייה השלישית של פטון ממזרח וממערב לבסטון. בד בבד פתח מנטויפל במתקפה חדשה לכיבושה של בסטון, בכוח של שמונה דיוויזיות, בעקבות פקודתו של היטלר להשתלט על בסטון בכל מחיר. האמריקאים נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד קורפוס הפאנצר ה־47 ודיוויזיית הפאנצר אס אס ה־1, שהועברה לאזור בסטון, אך עד ה־[[2 בינואר]] נסוגו הגרמנים לבסוף מאזור בסטון, והוסר האיום הגרמני על העיירה.
 
=== מבצעי נורדווינד ובודנפלטה===