אלכסיי הראשון, צאר רוסיה – הבדלי גרסאות

==יחסים עם האיחוד הפולני -ליטאי ושוודיה==

בתקופת אלכסיי הראשון, רוב שטחי [[אוקראינה]] היו בשליטת [[האיחוד הפולני -ליטאי]], רק החלק המזרחי בו התגוררו ה[[קוזאקים]] של דון היה חלק של [[רוסיה הצארית]]. בסוף שנות ה-40 של [[המאה ה-17]] החל מרד בהנהגת [[בוגדן חמלניצקי]]. הוא תיאם את המהלכים עם [[ח'אנות קרים]] נגד השלטון הפולני. במשך תקופה ארוכה אלכסיי הראשון לא התערב במצב. יתרה מכך, צבא הצאר לחץ על ח'אנות קרים והם לא יכלו לתת לבוגדן חמלניצקי עזרה צבאית משמעותית. לאור ההפסדים בשדה הקרב, בשנת [[1651]] נחתם חוזה הפסקת לחימה בין האוקראינים לבין הפולנים. תנאי החוזה היו קשים מאוד לאוקראינים ולכן בשנת [[1653]] הם החליטו לפנות לאלכסיי הראשון בבקשה לספח אותם ל[[רוסיה הצארית]]. ב[[זמסקי סובור]] שנערך ב[[מוסקבה]] ב-[[1 באוקטובר]] [[1654]] הוחלט להיענות לבקשה ולצאת למלחמה נגד האיחוד הפולני -ליטאי - [[מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667)]] שנמשכה 13 שנים. עד לקיץ [[1655]] הרוסים כבשו את [[סמולנסק]], [[וילנה]], [[קובנה]] ו[[גרודנו]]. בהיוודע ש[[קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה]] מנהל מערכה צבאית מוצלחת ונכנס ל[[ורשה|וורשה]] ו[[קרקוב]] רוסים החלו לחשוש מחיזוק יתר של [[שוודיה]]. כתוצאה מכך סוכם על חתימת הסכם אי-לוחמה עם הפולנים ותחילת פלישה ל[[ליבוניה]] שהייתה תחת שליטה שוודית. הרוסים כבשו מספר ערים, כולל [[דרפט]]. בשנת [[1661]] נחתם חוזה שלום שבו סוכם ש[[רוסיה הצארית]] תשחרר את כל השטחים שכבשה.

המצב ב[[אוקראינה]] היה לא יציב וזה גרם לחידוש הלחימה עם [[האיחוד הפולני -ליטאי]]. בשנת [[1660]] לרוסים היו מספר הפסדים בשדה הקרב. הלחימה נמשכה עוד מספר שנים ורק בשנת [[1667]] נחתם חוזה שלום בעיירה [[הסכם אנדרוסובו|אנדרוסוב]].

מיד עם סיום הלחימה עם [[האיחוד הפולני -ליטאי]] החלו מהומות בתוך המדינה.