מלחמת האופיום הראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח, עריכה ראוי לציין ששנגחאיהיא גם מרכז כלכלי ראשי בסין |
|||
שורה 4:
==הסיבות לפרוץ המלחמה==
[[קובץ:Two poor Chinese opium smokers. Gouache painting on rice-pap Wellcome V0019165.jpg|ממוזער|סינים עניים מעשנים אופיום. ציור ממאה ה-19]]
בתחילת [[המאה ה-19]] נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מהעובדה שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות ומכך נבע הקושי למצוא סחורות אותן יסכימו הסינים לרכוש. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את ה[[אופיום]] והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים [[1821]] ל-[[1837]] גדלה כמות הסם
הממשלה הסינית, על רקע דאגתה ל[[בריאות הציבור]], שאפה להפסיק את הסחר ההולך ומתגבר בסחורה החדשה. מאמציה הראשוניים של הממשלה נשאו פירות כאשר הממונה על הנושא מטעם הממשלה הסינית, [[לין זשו]], הצליח לאלץ ב-[[1839]] את נציב הסחר הבריטי למסור לידיו את כל האופיום שברשות הבריטים בסין, דבר שהביא למתיחות אלימה בין הסינים לנציגים הבריטים ששהו בסין.
שורה 13:
הבריטים, שהחלו להתכונן למלחמה בסינים, כבשו את [[הונג קונג]] (אז נמל סחר קטן ולא משמעותי) והכשירו אותו כבסיס לכוחותיהם. הלחימה החלה בחודש יולי, כאשר שתי ספינות מלחמה בריטיות הביסו והשמידו בקרב ימי 29 ספינות סיניות. בשנה שלאחר מכן, כבשו הבריטים את המְצרים בכניסה ל[[נהר הפנינה]], נתיב המים שמקשר בין הונג קונג למחוז גוואנגזו, וב-[[1841]] הם השתלטו על האזורים השולטים במחוז וכבשו את העיר [[נינגבו]] ואת הנמל הצבאי שבצ'ינחאי.
לאחר שב-[[1842]] הביסו הבריטים את הסינים וכבשו את [[שאנגחאי]] ואת הכניסה ל[[נהר היאנגצה]], ציר תחבורה ימית ראשי ומרכז כלכלי מפותח בסין , נכנעו הסינים.
==סוף המלחמה ותוצאותיה==
| |||