כתובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref ייחוד
Alto1970 (שיחה | תרומות)
הרחבת קישורים חיצוניים + דיוק ניסוח
שורה 2:
[[קובץ:Ktuba3885.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה]]
[[קובץ:V03p128a01_Ketubah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה מהמאה ה-18]]
'''כְּתובָּה''' היא [[שטר (הלכה)|מסמך משפטי]] מחייב שנלווה ל[[קידושין]], אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד ה[[חופה וקידושין|חופה]].
 
במהלך ההיסטוריה ו[[גלות|פיזורם של ישראל בגולה]], נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות.
שורה 52:
==הכתובה כיום==
 
כיום איבדה הכתובה אתחלק עיקר חשיבותהמחשיבותה כמסמך משפטי, בשל שינוי סדרי החיים מבעבר ותקנות וחוקים שונים, בהם [[חרם דרבנו גרשום]] שאוסר לגרש נשים ללא הסכמתן, ובמדינת ישראל, [[חוק הירושה]] ו[[חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג 1973]]. ברוב הגירושים מגיעים בני הזוג להסדר כספי ביניהם שכולל בתוכו את ויתור האישה על הכתובה במסגרת מכלול איזון המשאבים. השופט [[מני מזוז]] כתב שויתור זה הוא על זכות אמיתית שוות כסף ולא ניתן לראות בו ויתור סמלי בלבד{{הערה|{{מס"ד עליון|קישור=16058220.B08|סוג=ע"א|עותר=אורנה שמיר|משיב=המנהל המיוחד עו"ד ארז חבר|ניתן ב=24 בינואר 2018}}}}. במקרים בהם בני הזוג אינם מגיעים להסכמה, נחלקים הדיינים בבתי הדין בישראל לגבי היחס בין הכתובה לבין איזון המשאבים בדין הישראלי. חלק מהדיינים גורסים שסכום הכתובה צריך להינתן מעל ומעבר לאיזון המשאבים. דיינים אחרים סוברים שסכום הכתובה צריך להינתן רק בתוספת לחובות הבעל בחלוקת הרכוש על פי הדין העברי, ועל כן אם במסגרת איזון המשאבים על פי החוק הישראלי מקבלת האישה מעבר למה שהייתה מקבלת על פי המשפט העברי, סכום הכתובה נבלע בתוך איזון המשאבים, והאישה אינה יכולה לתבוע בנוסף את הכתובה.
 
על פי פסיקת בתי המשפט הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, אך מאחר שמקור החיוב לכתוב כתובה הוא בדין הדתי, הרי שעצם החבות תידון על פי כללי [[המשפט העברי]]. למרות שהכתובה היא מסמך מחייב, קיימת פסיקת [[בית דין רבני]] כי אם כתוב בה סכום בלתי מציאותי, שהבעל ודאי לא התכוון להתחייב בו, יכול בית הדין להתערב כדי להפחיתו{{הערה|חזקי עזרא, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166804 בתי הדין הרבני: כתובה לא בכל מחיר], באתר [[ערוץ 7]], 19 בספטמבר 2007}}. עם זאת, בית הדין הרבני בבאר שבע פסק לשלם כתובה של מיליון ש"ח, במקרה של בעל שבגד באשתו, ולא קיבל את טיעון הבעל כי "כתב זאת בצחוק"{{הערה|1={{nrg|שמעון איפרגן|בגד, וישלם לגרושתו מיליון ש"ח - לפי הכתובה|824/301|11 בדצמבר 2008||}}}}. גם סכום קטן מדי אינו חוקי. לעיתים, במטרה להימנע מן המבוכה שנגרמת כאשר החתן נוקב כביכול, את שוויה של הכלה בעיניו, נמנעים הרבנים מלנקוב בסכום המדויק בפומבי, ובמקום זאת אומר הרב "כך וכך שקלים".
שורה 72:
{{מיזמים||ויקיטקסט=כתובה|שם ויקיטקסט=כתובה|ויקישיתוף=Category:Ketubah|שם ויקישיתוף=כתובה}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/ketubbot/Pages/default.aspx אוסף כתובות היסטורי מרחבי העולם], באתר הספרייה הדיגיטלית של [[הספרייה הלאומית]]
*[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3274036,00.html כתובה זה לא סתם קישוט, זה הסכם מחייב], עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, [[ynet]] 12.07.2006
*[https://13news.co.il/10news/kalul/174682 באושר ובעושר? הסתבך עם הוצל"פ בגלל כתובה], [[חדשות 13|חדשות ערוץ 13]] - 23.10.2018
*[http://www.israelbar.org.il/uploadFiles/ketubah_malkieli_lecture.pdf כתובה בראי פסיקת בתי הדין], אוסף פסיקות בתי דין לחיוב סכום הכתובה, מאתר [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]]
*{{אנצ דעת|66}}
* {{אתר ישיבה | קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=645&id=1935&q=כתובה | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=הלכות קנין הנישואין חלק ב'}}