תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בשנים [[2010]] ו-2017 תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז - 2017].{{כ}}}}.
השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה
==ייחודן של תקנות שעת חירום==
שורה 13:
==בפסיקה==
בפרשת פריצקי{{הערה|1=בג"ץ 6971/98 [http://elyon1.court.gov.il/files/98/710/069/A04/98069710.a04.htm יוסף פריצקי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח']}} דן בית המשפט העליון בעתירה נגד חוקיותן של תקנות שעת חירום שנועדו לקבוע הוראות בדבר אמצעי זיהוי ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]], שהיו עתידות להיערך ימים ספורים לאחר מכן. הממשלה התקינה את התקנות מאחר ששביתה ב[[משרד הפנים]] מנעה מאזרחים רבים לעדכן את פרטיהם, והיה חשש כי לא יוכלו לממש את זכותם להצביע. בית המשפט דחה את העתירה ברוב דעות, בטענה שאם יבוטלו על ידו לא יישאר זמן לתיקון החקיקה ולכן אזרחים רבים לא יוכלו להצביע בבחירות, אך קבע כי בהתקנת תקנות שעת חירום יש משום פגיעה בעקרון [[הפרדת הרשויות]] וב[[שלטון החוק]], ולפיכך על הממשלה למעט בשימוש בכלי זה ולעשות זאת באופן [[מידתיות|מידתי]]. השופט [[מישאל חשין]] קבע בדעת מיעוט, כי מאחר שהממשלה יכולה הייתה לפנות לכנסת ולהסדיר את הנושא בחקיקה, לא הייתה סיבה להשתמש בתקנות שעת חירום.
==גבולות הסמכות להתקין תקנות שעת חירום==
במרץ 2020 הותקנו תקנות שעת חירום, המתירות [[איכון סלולרי]], ללא צו בית משפט, של חולים ב[[מחלת נגיף קורונה 2019]], של מי ששהה בקרבת חולה ושל מי שנדרש לשהות ב[[בידוד בית]], כל זאת לשם מאבק ב[[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]].{{הערה|1={{ynet|איתמר אייכנר, יואב זיתון וטל שחף|אושרו תקנות המעקב הסלולרי. שב"כ: "שימוש חריג, הרגישות ברורה"|5696417|17 במרץ 2020}}{{ש}}[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhPlsXprqX1A6ELjaUbElx/k= תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020], ק"ת 8390 מ-16 במרץ 2020{{ש}}[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOoOUCF3vJcEbIW4nIvlHuE= תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020], ק"ת 8393 מ-17 במרץ 2020}}
נגד התקנות הוגשו עתירות ל[[בג"ץ]], בטענה שחן מהוות פגיעה קשה ב[[זכויות האדם]]. בדיון הראשוני בעתירות ציין בג"ץ שהן מעלות את השאלות העקרוניות הבאות:{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=20021090.V09|סוג=בג"ץ|עותר=עו"ד שחר בן מאיר ואחרים|משיב=ראש הממשלה ואחרים|ניתן ב=19 במרץ 2020}}}}
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?
(ב) האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) ל[[חוק שירות הביטחון הכללי]], התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון
המדינה?
(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום [...] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 ל[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]?}}
בדיון ראשוני בעתירות התיר בג"ץ את הפעלת התקנות המאפשרות איתור של מי ששהו בסביבת חולים ב[[מחלת נגיף קורונה 2019]], אך התנה זאת בהקמת [[ועדות הכנסת|ועדה של הכנסת]] שתפקח עליהן.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים|5698362|19 במרץ 2020}}}}
==ראו גם==
| |||