מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית שערים |
מ הוספת קישור לאיילת השחר (קיבוץ) |
||
שורה 153:
==מערכות המסתור בגליל==
ב[[הגליל|גליל]] נסקרו מערכות מסתור הדומות לאלו שב[[שפלת יהודה]], בשטח שבין גוש חלב ומרות בצפון ותל עמל בדרום, ובין אעבלין במערב לבין [[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]] וחוקוק במזרח. בסקרים האחרונים שנעשו על ידי שבטיאל (2009) נמצאו 65 מערות ב-35 אתרים בהם גוש חלב, עלבון, יודפת, ציפורי, [[בית שערים]], בית נטופה, טורען, נצרת, [[מגדל העמק]], אילניה, כפר כנא ועוד. שבטיאל מסווג את המערות לטיפוסים הבאים: מערכות מסתור פשוטות, הדומות למערכות מסתור בשפלת יהודה, מתקופת הבית השני. מערכות מסתור מפותחות, הדומות למערכות מסתור בשפלת יהודה מתקופת מרד בר כוכבא. מערכות מסתור שנחצבו מתוך מתקנים ששימשו לחיי שגרה, מערכות מסתור שנחצבו מתוך מערות קבורה. מחילות מילוט דומות למערכות שנמצאו בנחל יתיר ובחורבת עקד ביהודה.
רוב הממצא הארכאולוגי המועט מן המערות, מתוארך לזמן שבין המרידות{{הערה|1=שחר יובל וטפר יגאל, 'המסתורים התת-קרקעיים בגליל', בתוך קלונר עמוס וטפר יגאל (עורכים), מערכות-המסתור בשפלת יהודה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987. עמ' 279-317.}}. בעקבות פלויוס יוספוס המזכיר בספרו מחילות ומנהרות בקשר למרד הגדול, הניח גדעון פרסטר כי יש לתארך את מערכות המסתור לתקופת המרד הגדול{{הערה|1=גדעון פרסטר, "מערכות המסתור מימי בר כוכבא?", קתדרה 28, 1983, עמ' 155-157. }}.כתוצאה מכך שאין ולו מטבע אחד מזמן מרד בר כוכבא במערכות המסתור בגליל, הניח [[מוטי אביעם]] כי מערכות המסתור בגליל שייכות לתקופה שבין שתי המרידות{{הערה|1=אביעם מרדכי, 'תרומתן של מערכות המסתור בגליל לחקר מערכות המסתור', נקרות צורים 7 (תשמ"ג), עמ' 67-73.}}. לעומתם [[יובל שחר]] רואה במערכות המסתור בגליל חלק מההכנות למרד בר כוכבא. לדעתו, מערכות המסתור ב[[הגליל|גליל]] לא שייכות לתקופת [[המרד הגדול]], מכיוון שבעוד שבזמן המרד הגדול בוצרו היישובים ההרריים בלבד, מערכות המסתור נחצבו בגליל ביישובים רבים, כולל אלו שבבקעות.
| |||