הפדרציה הספרדית העולמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: הגהה, קישורים פנימיים
קידוד קישורים
שורה 1:
'''הפדרציה הספרדית העולמית''' הוא ארגון [[ציונות|ציוני]]{{הערה|[http://www.wzo.org.il/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9Fחזון-%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AAומטרות חזון ומטרות ההסתדרות הציונית], באתר [[ההסתדרות הציונית]] העולמית, אוחזר ב-6 במאי 2015.}} שנוסד ב-[[1925]] ומטרתו ליצור קשרי תרבות בין קהילות [[יהדות ספרד|יהודיות ספרדיות]] ברחבי העולם ולחזק את זיקתן ל[[מדינת ישראל]], תוך שימור ה[[מורשת (תרבות)|מורשת]] של יהודי ספרד. כן נועד הארגון לתמוך בקהילות יהודיות ברחבי העולם ובזכותן ל[[חופש פולחן]] ותרבות.{{הערה|[http://unterm.un.org/DGAACS/unterm.nsf/8fa942046ff7601c85256983007ca4d8/802de8b7f0304d3d852569fa0000ee84?OpenDocument הפדרציה הספרדית העולמית], באתר unterm, אוחזר ב-6 במאי 2015 {{אנגלית}}.}}
 
==היסטוריה==
{{נושא מורחב|ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים}}
הפדרציה הספרדית העולמית נוסדה ב-[[1925]] תחת השםבשם "ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים" במהלך כינוס של נציגי קהילות ספרדיות מ[[ארץ ישראל]], ה[[בלקן]] ו[[מרכז אירופה]]. הכינוס נערך ב[[וינה|ווינה]] וקדם ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני ה-14]] שנערך בעיר.
 
היוזמה הייתה של ראשי הקהילות הספרדיות בירושלים, תל אביב, יפו וצפת. כפי שמצאתי הניירת במסגרת תפקידי ( הכותב הוא ד"ר דוד סילורה ) כחבר הנהלת הפדרציה הספרדית ומנכ"ל הפדרציה הספרדית הבריטית ושל חבר העמים, חברי המשלחת מארץ ישראל היו: הרב הראשי הראשון לציון [[בן ציון חי עוזיאל]], [[אליהו אלישר]], [[אברהם אלמליח]], [[מאיר ג'ינאו]], עו"ד [[מאיר לניאדו]], [[זכריה גלוסקא]] (כציר הסתדרות התימנית), מזכיר הוועד המכין היה [[מורנו לוי]] אשר שימש גם כמזכיר הקונגרס בווינה.
שורה 17:
היוזמה לכנס הגיעה מנציגי הקהילה בארץ ישראל וברקעו ביקורת על קשיי קליטתם ושילובם של יהודים ממוצא ספרדי במהלך [[העלייה הרביעית]]. במהלך הכינוס הוכרז על הקמת ארגון גג לקהילות הספרדיות, מטה הארגון נקבע ב[[ירושלים]] ו[[משה דה פיג'וטו]] נבחר לנשיאו. נציגי הפדרציה פעלו מול [[המוסדות הלאומיים]] במטרה להקל על תהליך קליטת ושילובם בחברה של עולים מקהילות ספרדיות. על הקמת הפדרציה נמתחה ביקורת מחוגים שונים. [[אלברט רומנו]] נשיא ההסתדרות הציונית ב[[בולגריה]] ואחד מנציגי [[יהדות בולגריה]] לכינוסי הפדרציה ציין כי פעילותה יוצרת אי אמון בין ספרדים לאשכנזים.{{הערה|שם=קשלס1|[[חיים קשלס]], '''היהדות והתנועה הציונית בבולגריה''', הקדמה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 174-169.}}
 
ב-[[1951]] נערכה ב[[פריז]] הוועידה העולמית הראשונה של הפדרציה. ב-[[1973]] נבחר [[נסים גאון]] לנשיא הפדרציה והוא פעל להעמקת הקשר בין הקהילות הספרדיות גם ב[[דרום אמריקה|דרום]] וב[[צפון אמריקה]]. מ-1973 שכן מטה הפדרציה ב[[ז'נבה]] וב-[[1994]] הועבר לירושלים, למשרדי וועד העדה הספרדית ועדות המזרח במנכ"לות של יחזקאל זכאי, ח"כ בדימוס, אשר שימש כמנכ"ל הסניף הישראלי של הפדרציה העולמית. הנשיא בישראל היה השר בדימוס, אהרון אוזן.
 
. בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] תווך ניסים גאון כנשיא הפדרציה בין מנהיגי [[תנועת האוהלים]] לנציגי [[ממשלת ישראל]].
 
הנשיא ניסים גאון התחיל במרץ רב לקדם את נושאי הספרדים והמזרחיים, לעזר לו בז'נבה שימש מזכירו שמעון דרעי. הגזבר העולמי היה גיסו ליאון תמן שגר בלונדון ולידו סייע ד"ר דוד סילורה כמזכיר וועדת הכספים העולמית וכמנכ"ל הפדרציה הספרדית בבריטניה וחבר העמים הבריטי.
 
הפדרציה עסקה ועוסקת במגוון פעילויות החל מתמיכה במשפחות נזקקות וכלה במתן [[מלגת לימודים|מלגות לימודים]] בשיתוף מוסדות אקדמיים למטרות חקר מורשת יהדות ספרד.{{הערה|Stanislav Pejša,{{כ}} [http://findingaids.cjh.org//wsf02.html Records of the World Sephardi Federation], באתר findingaids.cjh, אוחזר ב-6 במאי 2015 {{אנגלית}}.}} מבין חברי נשיאות הפדרציה לאורך השנים ניתן לציין את [[חבר כנסת|חברי הכנסת]] לשעבר [[משה עמאר]], [[יעקב ז'אק אמיר]], [[יעקב ניצני]] ו[[בנימין ששון]].
 
הפדרציה העולמית וגם הסניף הישראלי ידעו עליות ומורדות. אין ספק כי היה לה תפקיד נכבד בשיח הבינעדתי בישראל.
 
ליאון תמן, גזבר הפדרציה, בשל חילוקי דעות עם גיסו, נשיא הפדרציה פרש ממנה בשנת 1987 והקים את "תעל"י" -תנועה עולמית לאחדות ישראל. עוזרו הנאמן, ד"ר דוד סילורה היה המנכ"ל הראשון של התנועה ומשרדי התנועה שכנו במלון דניאל -הרצליה, שהיה בבעלותו של ליאון תמן. סיסמת התנועה הייתה : " לא עוד ספרדים, לא עוד אשכנזים - כולנו עם אחד". עם מותו במפתיע של ליאון תמן וסגירת ברז המימון הכספי - שבקה התנועה מלהתקיים. רעיונותיה של התנועה מככבים במצעים של תנועות ומפלגות אחדות בישראל.
 
==קישורים חיצוניים==