|
== היסטוריה של הגזע ==
הקנההקאנה קורסו (Cane Corso) הוא גזע עתיק יומין הנחשב לאחד מאבות הטיפוס של כל ה[[מולוסוס]]ים (Molosser) האירופאים. שורשיו טמונים אי שם ב[[לגיון|לגיונות]] [[האימפריה הרומית]], ויש הטוענים כי גזע זה הוא הנצר האותנטי ביותר לכלב המלחמה הרומי, ממנו התפתחו שני כלבים אתלטים ושרירים - [[מסטינו נפוליטנו|המאסטינו דה נפוליטנו]] והקאנה קורסו.
מקורו ב[[איטליה]]. ממצאים מהתקופה חושפים כלב דומה ביותר לקנהלקאנה קורסו של ימינו, שבצורתו לא ממש השתנה במשך 2000 שנה.
"קנהקאנה" (Cane) היא מילה איטלקית שפירושה "כלב". מקורה של המילה "קורסו" (Corso) שנוי במחלוקת: גרסה אחת אומרת שמקור המילה הוא [[יוונית|יווני]] (Kortos), ומשמעותה "הכלב השומר על הרכוש"; אפשרות אחרת היא שמקור השם לקוח מהמילה ה[[לטינית]] "Cohors", שמשמעותה "המגן" או "שומר הראש". במרוצת השנים נדבקו לקורסו עוד שמות נוספים, שתאמו את התפקידים המגוונים שהוא נדרש להם.
באיטליה שימש הקנההקאנה קורסו בתפקידים שונים ומגוונים, שתאמו מחד את אופיו היציב והחברותי, ומאידך - את יכולתו הפיזית המרשימה ועמידותו בתנאים קשים במיוחד. הם שימשו ככלבי שמירה והגנה, ככלבי ציד לחיות גדולות כמו חזירי בר, אריות, דובים וזאבים; [[כלבי רועים|וככלבי רועים]] ל[[בקר]] הם שמרו על הבקר מפני [[זאב מצוי|זאבים]] וטורפים אחרים או מפני גנבי בקר.
בשל היותו בעל מגוון רחב ונדיר של תכונות שונות ואינטליגנציה יוצאת דופן, שאפשרה לו להיות בחוץ כלב עבודה מעולה ובבית כלב עדין וסובלני כלפי כל בני המשפחה - הפך עד מהרה הקנההקאנה קורסו לבן לווייתם של בעלי החוות בדרום איטליה ובמרכזה, ולחלק בלתי נפרד מהמשפחה הכפרית.
[[קובץ:1 Cyrano 63b.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גור של קאנה קורסו]]
במקומות רבים הפך הקנההקאנה קורסו לעוזרו של ה[[קצב (מקצוע)|קצב]] המקומי (כמו גזע [[רוטווילר|הרוטווילר]]), ועד היום ישנם איטלקים הקוראים לגזע זה "כלב הקצבים" (Cane Di Maccelaio). תפקידו היה להוביל את הבקר לשחיטה או לזירת המכירות בכיכר השוק. במידה וה[[פרה|שור]] היה הופך להיות מסוכן, יוצא מכלל שליטה ומתפרע, הקורסו היה נדרש ל"נטרל" אותו ולהשכיבו על הקרקע, תוך תפיסת המפרקים ברגליו. גם בקרב נהגי העגלות היה הקנההקאנה קורסו פופולרי ביותר, ותפקידו היה לרוץ לצידן ולאבטח את העגלון ומטענו מפני שודדי דרכים.
עם השנים, בשל המעבר מחיים כפריים לחיים בכרך, הלך ודעך גידולו של הגזע עד שכמעט ונכחד. פריטים בודדים נשארו בחוות שבדרום איטליה (בהן הכלבים עברו מדור לדור במשך מאות שנים). בראשית שנות השמונים התגלו בדרום איטליה כמה עשרות כלבים, שצורתם הייתה מוכרת מ[[ספרות ימי הביניים]] ומציורים עתיקים מ[[המאה ה-13]]. לאחר הגילוי החלו חוקרים איטלקיים להתחקות אחר גזע זה, לחקור את עברו ולטפחו מחדש.
ב- [[1996]] הכירה [[הפדרציה הבינלאומית לכלבנות]] באופן רשמי בקנהבקאנה קורסו כגזע, ומאז הוא רוכש לו אוהדים רבים בכל רחבי העולם, ובתקופה האחרונה גם בישראל.
== מבנה כללי ==
| 