רויאל ראמבל (2020) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עדכון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 164:
===הקרב המרכזי===
הקרב המרכזי היה קרב הרויאל ראמבל של הגברים אשר קבע את הטוען לכתר לאחת מאליפויות העולם ברסלמניה 36. אלוף ה-WWE, ברוק לסנר (שלווה לקרב על ידי פול היימן), היה הראשון בזירה כפי שהצהיר קודם לכן. [[אליאס (מתאבק)|אליאס]] נכנס כמספר השני, כשהוא ביצע קטע נגינה, ואף התגרה בלסנר עד שהאחרון רדף אחרי אליאס לזירה ובמהרה גרם להדחתו. לסנר הדיח בפחות מדקה את שלושת המתחרים שבאו לאחר מכן, אריק רואן, רוברט רוד וג'ון מוריסון. [[קופי קינגסטון]], שאותו לסנר ניצח עבור אליפות ה-WWE בחודש אוקטובר, נכנס כמספר השישי, כאשר הכניסה הבאה בתור הייתה [[אוסקר גוטיירז|ריי מיסטיריו]], שנגדו לסנר ניהל פיוד לאחרונה. לאחר מכן, חברו של קינגסטון לקבוצת הניו דיי, [[ביג אי]], נכנס. השלושה חברו האחד לשני נגד לסנר, אך האחרון הצליח למנוע מהם את התכנון שלהם ולהדיח את שלושתם. לאחר שלסנר ניהל איחוד קצר עם חברו לשעבר לאימונים, [[שלטון בנג'מין]] (הכניסה העשירית), לסנר הדיח אותו לאחר שהוא גרם לו לחשוב שהם ישתפו פעולה במשך שארית הקרב. אז, [[שינסקה נקאמורה]], הודח לאחר עשרים שניות. כמספר ה-12 נכנס בהפתעה מונטל וונטביוס פורטר (שהתאבק לאחרונה ב-WWE בשנת 2010), אך גם הוא הודח בפחות מדקה על ידי לסנר. בכניסות ה-13 וה-14 נכנסו [[קית' לי]] ו[[ברון סטרומן]], בהתאמה, ולראשונה בקרב היה נראה שללסנר יש אתגר משמעותי, כשהשניים שיתפו פעולה נגדו. בזמן שלי וסטרומן ניסו להדיח אחד את השני, לסנר הצליח להדיח את שניהם באותו הזמן, מה שהוביל את לסנר למספר הדחות כולל של 13 הדחות, מה שגרם לו להשוות שיא ההדחות בקרב רויאל ראמבל של ברון סטרומן (שיא שאותו קבע באירוע [[הרויאל ראמבל הגדול ביותר (WWE)|הרויאל ראמבל הגדול ביותר]] בשנת 2018).
[[ריקושט (מתאבק)|ריקושט]], שנקלע לעימות נגד לסנר בתוכנית הקודמת של Raw, נכנס כמספר ה-15, כש[[אנדרו גאלוויי|דרו מקינטייר]] נכנס אחריו. בזמן שמקינטייר הסב את תשומת ליבו של לסנר, ריקושט הכה את לסנר בעזרת מכה מתחת לחגורה (כמו שלסנר הכה אותו בתוכנית Raw), מה שאיפשר למקינטייר לבצע עליו את מהלך ה-Claymore ולהדיחו מהקרב. לאחר מכן, מקינטייר בהה בלסנר המודח, הספיק להדיח את ריקושט ואז שוב בהה בלסנר, שעשה את דרכו החוצה. חבר היכל התהילה, [[אדם קופלנד|אדג']], שנאלץ לפרוש מהיאבקות בשנת 2011 עקב פציעה בצוואר, ערך חזרה מפתיעה ונכנס כמספר ה-21. קווין אואנס (הכניסה ה-27) וסמואה ג'ו (הכניסה ה-29) פתחו בברית קצרה ביניהם נגד המתאבקים האחרים, כשאת עיקר המאמץ שלהם עשו נגד סת' רולינס (שלווה לקרב על ידי [[באדי מרפי]], [[סאני דינסה|אקאם]] ו[[גזים סלמאני|רזאר]]), שנכנס לקרב אחרון. ג'ו ואואנס עזבו את הזירה והתחילו להיאבק נגד הארבעה. רולינס הצליח להדיח את ג'ו ואואנס הודות לעזרה ממרפי, אקאם ורזאר. מקינטייר, אדג', [[רנדי אורטון]] (הכניסה ה-25) ורומן ריינס (הכניסה ה-26) ביצעו על רולינס את המהלכים המזוהים עימם, כשמקינטייר התכבד והדיח אותו. לאחר איחוד זריז של הצמד Rated-RKO בין אדג' לאורטון, ולאחר שהאחרון יצר ציפיה שהוא הולך לבצע על אדג' את מהלך הסיום שלו, ה-RKO, אדג' הדיח את אורטון. בסיום, לאחר שאדג' הודח על ידי ריינס, מקינטייר ביצע על ריינס את מהלך ה-Claymore והדיח אותו כדי לנצח בקרב, מה שהקנה לו את הזכות להתחרות על אליפות עולם לבחירתו ברסלמניה 36.
שורה 343:
| 5 || ג'ון מוריסון || סמאקדאון || 4 || ברוק לסנר || 00:09 || 0
|- style="background: #BBF;"
| 6 || [[קופי קינגסטון]] || סמאקדאון || 7 || ברוק לסנר || 05:06 || 0
|- style="background: #FBB;"
| 7 || [[אוסקר גוטיירז|ריי מיסטיריו]] || Raw || 5 || ברוק לסנר || 02:54 || 0
| |||