חוברת ביל – הבדלי גרסאות

בחוברת מוסיף המחבר מעט נימה אישית - הוא אומר כי הניסיונות לפתרון התעלומה דרשו ממנו זמן רב מדי, הובילו אותו להידרדרות במצבו הכלכלי ובכך גרם לסבל לאנשים החשובים בחייו. הוא מבקש שרק מי שיש לו זמן לכך יתפנה לנסות למצוא פתרון למה שעשוי להתגלות בסופו של יום כ[[אשליה]] ותו לא.

* [[ניתוח לשוני]] שנעשה על שפתו של מחבר החוברת (שימוש בסימניב[[סימן פיסוק|סימני פיסוק]], [[משפט זיקה|משפטי זיקה]], [[שם פועל|שמות פועל]], [[מילת חיבור|מילות חיבור]] וכיוצא באלו) הראה [[קורלציה משמעותית]] מול סגנון הכתיבה של הטקסטים של כתבי ביל, לרבות הטקסט המפוענח של מסמך 2. עובדה זו מעלה חשד שמא כותב המחברת בדה את קיומו של ביל והאוצר מלבו.

* המסמך ה-2 מפוענח כבר בחוברת בעוד האחרים נותרו אפופי מסתורין, מה שמעלה את הסברה שנועדשהפתרון נועד על מנת לגרות את הסקרנות[[סקרנות]] הקוראים ולהוביל ניסיונותאותם לנסות פתירהלפתור של מסמכים 1 ו-3. מחירה המקורי של חוברת עמד על 50 [[סנט]], סכום נאה לאותה התקופה (כ-14 דולר במונחי ימינו?), וייתכן כי המחבר בדהכתב את הסיפור עבור בצע כסף.

* מומחי הצפנה (קריפטוגרפים) מודרניםמודרניים טענו שמניתוח סטטיסטי של מסמכים 1 ו-3 ניתן להסיק שהם לא באמת מצפינים טקסט באנגלית. רצפי אותיות כמו '''abfdefghiijklmmnohpp''' (כמעט כסדר האותיות באנגלית) שנוצרים משימוש בהכרזת העצמאות האמריקנית כצופן ספר על מסמך 1, הם מחד לא אקראייםסביר שיווצרו באופן אקראי ומאידך לא יוצרים מילים תקינות באנגלית. מנגד, ישנה טענה לפיה מטרת הרצפים לרמוז למפענח כי הוא בכיוון הנכון, למרות שלא לגמרי ברור מדוע עליו לקבל רמז כזה - פענוח באמצעות אותו המפתח של מסמך 2 יראה לו בבירור שהוא בכיוון הנכון.

* מכתבי ביל המופיעים בחוברת מכילים מספר מילים שלא ידוע על שימוש בהם בתקופתו של ביל. המילה improvise לא מופיעה בטקסטים לפני [[שנות ה-20 של המאה ה-19]] (למרות שהיה תיעוד לשימוש כשאילה מצרפתית? בשנת [[1786]] באזור [[ניו אורלינס]]). המילה ''stampede'' בה משתמש ביל לא הופיעה בדפוס האנגלי עד [[1832]], אך גם בה היה שימוש מוקדם יותר בלשונות אחרים באזור ניו אורלינס ([[צרפתית]] וספרדיתו[[ספרדית]]).

* כחלק מסיפור הרקע בחוברת מוצג כי רוברט מוריס ניהל את מלון "וושינגטון" כבר בשנת [[1820]]. עם זאת, ישנן עדויות שהחל לנהל את המלון רק בתקופה מאוחרת יותר, לפחות בשנת [[1823]].

קיימתעלתה טענההצעה לפיה הסופרה[[סופר]] והמשוררוה[[משורר]] [[אדגר אלן פו]], שחישגר בין השנים 1820-1827 בווירג'יניה, קשור לכתיבת החוברת. פו נודע בהתענייתובהתעניינותו בתחום ההצפנה, כפי שהיאשניתן מתבטאתלראות לדוגמהמסיפורו בספרוהקצר [[חיפושית הזהב]]. טענה זו איננה סבירה, שכן פו הלך לעולמו בשנת [[1849]], שנים רבות לפני פרסום החוברת.

במפקדב[[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית]] שנערך בשנת [[1810]] מוזכרים שני אנשים בשם תומס ביל (Thomas Beale), בקונטיקטב[[קונטיקט]] וב[[ניו ובניו-המפשייר]]. עם זאת, מידע הנוגע לאוכלוסייה ממפקד זה לוקה חסר עבור מספר מדינות בארצות הברית, טריטוריה אחת, [[מחוז קולומביה]] ו-18 מחוזות בווירג'יניה. במפקד שנערך 10 שנים לאחר מכן מופיעים גם כן שני אנשים בשם זה, ובנוסף אדם בשם Thomas K. Beale. גם במפקד זה חסר מידע רב. יש לזכורלציין כי עד המפקד של 1840 נרשמו עבור כל משפחה רק אדם אחד, ראש המשפחה, ואילו אנשים אחרים במשפחה לא נרשמו.

נוסף על כך, אגדה של בני ה-Cheyenne מספרת על מרבצי זהב וכסף שנלקחו מן המערב והוטמנו בהריב[[הר]]י המזרח. אגדה זו מתוארכת לאזור 1820.

יש מעט מידע על המוציא לאור של החוברת ברשומות מקומיות בנות התקופה. אדם שנשא שם זה החזיק בבעלותו בית שבו שרה מוריס, המזוהה כאשתו של המלונאי רוברט מוריס, נפטרה בשנת [[1863]], בגיל 77. עוד ידוע כי קיבל דרגת רב-בונה חופשי (Master Mason) באחוותב[[אחווה|אחוות]] הסתרים "[[הבונים החופשיים]]" בשנת [[1863]].

הסיפור סוקר במספר תוכניות[[תכנית טלוויזיה|תכניות טלוויזיה]], דוגמת הסדרות הבריטיותה[[בריטי]]ות ''Mysteries'' ו-''Myth Hunters'' (ידועה גם בשם ''Raiders of the Lost Past.'' קיימת התייחסות לנושא גם בפרק של סדרת [[ריאליטי|הריאליטי]] האמריקניתהאמריקני ''Expedition Unknown.''

בספר [[סודות ההצפנה]] מ-[[1999]] מאת [[סיימון סינג]] מוצג צופן ביל באחד הפרקים.

בשנת [[2010]] נוצר [[סרט מצויר]] [[סרט קצר|קצר]] זוכה-פרסים שעוסק בצפנים? בשם ''The Thomas Beale Cipher.'' שעוסק בצופן.