חוברת ביל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Beale Papers.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''חוברת ביל''' (ב[[אנגלית]]: '''Beale Papers''') או '''צפני ביל''' ('''Beale ciphers''') היא חוברת המכילה שלושה [[צופן|צפנים]] המובילים לכאורה ל[[אוצר
למרות ההתקדמות בשיטות פענוח הצפנים בשנים שחלפו מאז חיבור החוברת, פוענח רק מסמך אחד מתוך השלושה.
מיקומו של האוצר, אם אכן קיים, נותר עד היום בגדר מסתורין.
== רקע ==
[[מקור מידע|מקור המידע]] היחיד ל[[סיפור]] הוא בחוברת קצרה שהתפרסמה בשם "חוברת ביל" (The Beale Papers) בשנת 1885. מחברו של החוברת לא ידועה, שכן הוא ביקש לשמור על [[אנונימיות]]ו.
על פי החוברת, האוצר שייך לצעיר בשם
בשנת 1819 חזר ביל [[מזרח]]ה לעיירה [[לינצ'בורג]] שבווירג'יניה על מנת להחביא את האוצר, והתאכסן במהלך החורף ב[[בית מלון|מלון]] "וושינגטון" בעיירה. לאחר מכן, שב לעזור לרעיו החוצבים לתקופה של 18 חודשים נוספים ובסוף [[1821]] שב שנית ללינצ'ברג על מנת להוסיף למחבוא את יתרת האוצר.
מחשש שמא יקרה דבר להרפתקנים וכך האוצר יאבד לעד, כתב ביל שלושה מסמכים מוצפנים אודות פרטי המחבוא. הראשון מכיל את [[מיקום (גאוגרפיה)|מיקומו]] המדויק, השני את תוכנו של האוצר והשלישי את שמות [[בעלים|בעליו]] ו[[יורש]]יהם. את המסמכים הכניס לתיבת [[ברזל]] [[מנעול|נעולה]], אותה מסר להשגחה לבעל המלון "וושינגטון" בו שהה בלינצ'ברג - רוברט מוריס, איש מכובד שנודע ב[[יושר
ב-[[9 במאי]] [[1822]] שלח ביל למוריס מכתב מ[[סנט לואיס]] ובו הוא מפציר ממנו לשמור על התיבה מכל משמר. עוד ביקש ממנו, כי אם בתוך 10 [[שנה|שנים]] אין הוא, ביל, או מי מטעמו, לא ידרוש אותה בחזרה, יפרוץ מוריס את המנעול ויפתח את התיבה. במכתב הוסיף ביל כי בתיבה נעולים מספר מסמכים מוצפנים, שהמפתח לפענוחם יינתן למוריס על ידי ידיד של ביל ביוני 1832. בעזרת המפתח יוכל מוריס להבין את הנדרש ממנו.
23 שנים מאוחר יותר, לאחר שאיש לא דרש את התיבה ולא נמסר למוריס פרטים לגבי מפתח הפענוח, החליט מוריס לפרוץ את המנעול. בתוכה מצא את שלושת המסמכים המוצפנים (ממוספרים כ-"1", "2" ו-"3"), כמו גם שני פתקים בלתי-מוצפנים שכתב ביל. מוריס לא הצליח להבין את משמעות הצפנים ולכן ב-[[1862]] שיתף בתעלומה את ידידו, לימים מחבר החוברת.
מחבר החוברת זיהה כי מדובר ב[[צופן ספר]]. כלומר, המספר X מייצג את האות הראשונה של המילה ה-X בטקסט מוסכם כלשהו. באמצעות שימוש בגרסה של [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית]] בתור הטקסט המוצפן, הצליח המחבר לפענח את מסמך 2, ובכך לזכות בתיאור של תוכן האוצר. עם זאת, כשל המחבר לפענח את שני הצפנים הנוספים (1 ו-3), ולכן החליט בשנת [[1885]] לפרסם לקהל הרחב בעזרת ידידו ג'יימס וארד (James B. Ward) את קורות הסיפור כולו, בצירוף המסמכים המוצפנים והפענוח למסמך 2. וארד, המוציא לאור, היה מודד הדרכים של המחוז, ויש עליו יחסית מעט מידע ברשומות מקומיות בנות התקופה (עם זאת ידוע כי אדם שנשא שם זה החזיק בבעלותו בית שבו שרה מוריס, המזוהה כאשתו של המלונאי רוברט מוריס, נפטרה בשנת [[1863]], בגיל 77).
יש מעט מידע על המוציא לאור של החוברת ברשומות מקומיות בנות התקופה. אדם שנשא שם זה החזיק בבעלותו בית שבו שרה מוריס, המזוהה כאשתו של המלונאי רוברט מוריס, נפטרה בשנת
בחוברת מוסיף המחבר מעט נימה אישית - הוא אומר כי הניסיונות לפתרון התעלומה דרשו ממנו זמן רב מדי, הובילו אותו להידרדרות במצבו הכלכלי ובכך גרם לסבל לאנשים החשובים בחייו. הוא מבקש שרק מי שיש לו זמן לכך יתפנה לנסות למצוא פתרון למה שעשוי להתגלות בסופו של יום כ[[אשליה]] ותו לא.
▲בחוברת מוסיף המחבר מעט נימה אישית - הוא אומר כי הניסיונות לפתרון התעלומה דרשו ממנו זמן רב מדי, הובילו אותו להידרדרות במצבו הכלכלי ובכך גרם לסבל לאנשים החשובים בחייו. הוא מבקש שרק מי שיש לו זמן לכך יתפנה לנסות למצוא פתרון למה שעשוי להתגלות בסופו של יום כ[[אשליה]] ותו לא.
<gallery>
Image:Beale 1.svg|מסמך 1
Image:Beale 2.svg|מסמך 2, היחיד שפוענח
Image:Beale 3.svg|מסמך 3
</gallery>
== המסמך המפוענח ==
כאמור, מסמך 2 הוא היחיד שידוע פענוחו. ההצפנה בוצעה באמצעות צופן ספר, כאשר הטקסט המוצפן הוא הכרזת העצמאות האמריקנית. ביל השתמש בגרסה של הכרזת העצמאות השונה במעט מזו המקורית. גם לאחר התחשבות בכך, נותרות מספר שגיאות בודדות בטקסט, אך עדיין הוא קריא ופשוט להבנה.
להלן הטקסט המפוענח (באנגלית): ▼
{{ltr|
I have deposited in the county of Bedford, about four miles from Buford's, in an excavation or vault, six feet below the surface of the ground, the following articles, belonging jointly to the parties whose names are given in number three, herewith:
שורה 39 ⟵ 42:
The above is securely packed in iron pots, with iron covers. The vault is roughly lined with stone, and the vessels rest on solid stone, and are covered with others. Paper number one describes the exact locality of the vault, so that no difficulty will be had in finding it.
}}
המסמך פותח בקצרה בכך שהאוצר מוחבא במחוז בדפורד, במרחק של כ-4 [[מייל]] (7 [[ק"מ]]) מביופורד (ככל הנראה הכוונה לפונדק
המסמך מתאר שתי הפקדות של אוצרות במקום המסתור:
# הפקדה ב[[נובמבר]] [[1819]] שמכילה 1014 [[ליברה|ליברות]] זהב ו-3812 ליברות כסף.
# הפקדה ב[[דצמבר]] [[1821]] שמכילה 1907 ליברות זהב, 1288 ליברות כסף ו[[תכשיט]]ים בשווי 13 אלף דולר (במונחים כספיים של התקופה).
במונחי [[ינואר]] [[2017]], שווי הכולל של האוצר הוא כ-43 מיליון דולר.
== ניסיונות לגילוי האוצר ==
=== פענוח קריפטוגרפי של שני המסמכים הנוספים ===
מפענחי צפנים רבים ניסו במהלך השנים לפענח את מסמכים 1 ו-3, אך לשווא. המסמכים בנויים באופן דומה למסמך 2, כך שעלתה סברה שגם הוא צופן ספר. בין הטקסטים בהם השתמשו ניתן למנות טקסטים היסטוריים חשובים אחרים דוגמת המאגנה קרטה, ספרי תנ"ך, חוקת ארצות הברית ו-Virginia Royal Charter. קיימת אפשרות לפיה הטקסט בו השתמש ביל להצפנת המסמכים הוא טקסט שכתב בעצמו ואבדו עקבותיו.
הובאו בחשבון גם אפשרויות לפיהם שני הטקסטים הללו הוצפנו בשיטה שאיננה "צופן ספר".
=== איתור בשטח של האוצר ===
גם ללא מידע לגבי מסמכים 1 ו-3, לא פסקו במהלך השנים מחפשי אוצרות לנסות למצוא את הפרס. המידע לפיו מוטמן אוצר קבור במחוז בדפורד הסעיר את דמיונם של רבים, וגרר מסעות לאיתורו ברחבי המחוז, כמו גם ניסיונות חפירה של ממש. במהלך השנים נעצרו ברחבי המחוז מחפשים בעוון הסגת גבול ועבירות קשורות נוספות.
בפסגתו של Porter's Mountain הושלמו מספר חפירות, אחת מהם בסוף [[שנות ה-80]] תוך קבלת אישור מבעל השטח לאחר הבטחה שהאוצר שיתגלה יחולק בינו לבין החופרים ביחס של 50-50. החופרים לא מצאו את האוצר אך מצאו ממצאים מ[[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. שווים של ממצאים אלו עלה עם השנים, כך שלמרות הכל המשלחת כיסתה את ההוצאה.
בין המחפשים ניתן למנות גם את מחפש האוצרות המקצועני [[מל פישר]], שנודע במציאת שרידי הספינה ה[[ספרד]]ית [[Nuestra Señora de Atocha]] שטבעה במצולות בשנת [[1622]] ועל סיפונה מטען רב.
== ספקות לגבי אמיתות החוברת ==
לאורך השנים הועלו [[ספק (אי-ודאות)|ספק]]ות של ממש לגבי האם מסמכים 1 ו-3 באמת ניתנים לפענוח, או שמא הם [[הונאה]] מתוחכמת. לשם כך נחקר החוברת והסיפור בה מזוויות שונות.
חוקר בשם קארל האמר מ-[[UNIVAC]], השתמש כבר ב[[שנות ה-60]] ב[[מחשב על|מחשבי-על]] על מנת לחקור את הצפנים והגיע למסקנה לפיה שני המסמכים הבלתי-מפוענחים לא מציגים רשימות מספרים שסביר שאדם יבחר באופן [[אקראיות|אקראי
בין הטענות שעולות כנגד אמיתות קיום האוצר:
* [[ניתוח לשוני]] שנעשה על שפתו של מחבר החוברת (שימוש ב[[
* המסמך ה-2 מפוענח כבר בחוברת בעוד האחרים נותרו אפופי מסתורין, מה שמעלה את הסברה שהפתרון נועד על מנת לגרות את [[סקרנות]] הקוראים ולהוביל אותם לנסות לפתור של מסמכים 1 ו-3.
* מומחי הצפנה (קריפטוגרפים) מודרניים טענו שמניתוח סטטיסטי של מסמכים 1 ו-3 ניתן להסיק שהם לא באמת מצפינים טקסט באנגלית. רצפי אותיות כמו '''abfdefghiijklmmnohpp''' (כמעט כסדר האותיות באנגלית) שנוצרים משימוש בהכרזת העצמאות האמריקנית כצופן ספר על מסמך 1, מחד לא סביר שיווצרו באופן אקראי ומאידך לא יוצרים מילים תקינות באנגלית. מנגד, ישנה טענה לפיה מטרת הרצפים לרמוז למפענח כי הוא בכיוון הנכון,
* נשאלת השאלה מדוע ביל טרח ליצור 3 מסמכים שונים (שמוצפנים לכל הפחות ב-2 מפתחות שונים, אם לא שיטות הצפנה שונות), עבור מה שיכל להיות מסמך יחיד והוחבא בסופו של דבר באותו המקום (תיבת הברזל שהופקדה בבית המלון). משונה במיוחד העובדה להצפין את מסמך 3, שכולל את שמות היורשים, שכן מטרת כל התהליך הייתה לוודא שאכן היורשים ישיגו את האוצר.
* מכתבי ביל המופיעים בחוברת מכילים מספר מילים שלא ידוע על שימוש בהם בתקופתו של ביל. המילה improvise לא מופיעה בטקסטים לפני [[שנות ה-20 של המאה ה-19]] (
* כחלק מסיפור הרקע בחוברת מוצג כי רוברט מוריס ניהל את מלון "וושינגטון" כבר בשנת [[1820]]. עם זאת, ישנן עדויות שהחל לנהל את המלון רק בתקופה מאוחרת יותר, לפחות בשנת [[1823]].
עלתה הצעה לפיה ה[[סופר]] וה[[משורר]] [[אדגר אלן פו]], שגר בין השנים
▲* [[ניתוח לשוני]] שנעשה על שפתו של מחבר החוברת (שימוש ב[[סימן פיסוק|סימני פיסוק]], [[משפט זיקה|משפטי זיקה]], [[שם פועל|שמות פועל]], [[מילת חיבור|מילות חיבור]] וכיוצא באלו) הראה [[קורלציה]] מול סגנון הכתיבה של הטקסטים של ביל, לרבות הטקסט המפוענח של מסמך 2. עובדה זו מעלה חשד שמא כותב המחברת בדה את קיומו של ביל והאוצר מלבו.
▲* המסמך ה-2 מפוענח כבר בחוברת בעוד האחרים נותרו אפופי מסתורין, מה שמעלה את הסברה שהפתרון נועד על מנת לגרות את [[סקרנות]] הקוראים ולהוביל אותם לנסות לפתור של מסמכים 1 ו-3. מחירה המקורי של חוברת עמד על 50 [[סנט]], סכום נאה לאותה התקופה (כ-14 דולר במונחי ימינו?), וייתכן כי המחבר כתב את הסיפור עבור בצע כסף.
▲* מומחי הצפנה (קריפטוגרפים) מודרניים טענו שמניתוח סטטיסטי של מסמכים 1 ו-3 ניתן להסיק שהם לא באמת מצפינים טקסט באנגלית. רצפי אותיות כמו '''abfdefghiijklmmnohpp''' (כמעט כסדר האותיות באנגלית) שנוצרים משימוש בהכרזת העצמאות האמריקנית כצופן ספר על מסמך 1, מחד לא סביר שיווצרו באופן אקראי ומאידך לא יוצרים מילים תקינות באנגלית. מנגד, ישנה טענה לפיה מטרת הרצפים לרמוז למפענח כי הוא בכיוון הנכון, למרות שלא לגמרי ברור מדוע עליו לקבל רמז כזה - פענוח באמצעות אותו המפתח של מסמך 2 יראה לו בבירור שהוא בכיוון הנכון.
▲* נשאלת השאלה מדוע ביל טרח ליצור 3 מסמכים שונים (שמוצפנים לכל הפחות ב-2 מפתחות שונים, אם לא שיטות הצפנה שונות), עבור מה שיכל להיות מסמך יחיד והוחבא בסופו של דבר באותו המקום (תיבת הברזל שהופקדה בבית המלון). משונה במיוחד העובדה להצפין את מסמך 3, שכולל את שמות היורשים, שכן מטרת כל התהליך הייתה לוודא שאכן היורשים ישיגו את האוצר.
▲* מכתבי ביל המופיעים בחוברת מכילים מספר מילים שלא ידוע על שימוש בהם בתקופתו של ביל. המילה improvise לא מופיעה בטקסטים לפני [[שנות ה-20 של המאה ה-19]] (למרות שהיה תיעוד לשימוש כשאילה מצרפתית? בשנת [[1786]] באזור [[ניו אורלינס]]). המילה ''stampede'' בה משתמש ביל לא הופיעה בדפוס האנגלי עד [[1832]], אך גם בה היה שימוש מוקדם יותר בלשונות אחרים באזור ניו אורלינס ([[צרפתית]] ו[[ספרדית]]).
▲* כחלק מסיפור הרקע בחוברת מוצג כי רוברט מוריס ניהל את מלון "וושינגטון" כבר בשנת [[1820]]. עם זאת, ישנן עדויות שהחל לנהל את המלון רק בתקופה מאוחרת יותר, לפחות בשנת [[1823]].
▲* קיימת טענה לפיה המסמך ה-3 קצר מדי בשביל להכיל את שמו של כל יורש, בהתחשב בכך שהיו 30 הרפתקנים.
▲עלתה הצעה לפיה ה[[סופר]] וה[[משורר]] [[אדגר אלן פו]], שגר בין השנים 1820-1827 בווירג'יניה, קשור לכתיבת החוברת. פו נודע בהתעניינותו בתחום ההצפנה, כפי שניתן לראות מסיפורו הקצר [[חיפושית הזהב]]. טענה זו איננה סבירה, שכן פו הלך לעולמו בשנת [[1849]], שנים רבות לפני פרסום החוברת.
ב[[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית]] שנערך בשנת [[1810]] מוזכרים שני אנשים בשם
אדם בשם Thomas Beall מופיע ברשימת לקוחות של מחלקת
נוסף על כך, אגדה של בני ה
▲==== קיומו של תומס ג' ביל ====
▲ב[[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית]] שנערך בשנת [[1810]] מוזכרים שני אנשים בשם תומס ביל (Thomas Beale), ב[[קונטיקט]] וב[[ניו המפשייר]]. עם זאת, מידע הנוגע לאוכלוסייה ממפקד זה לוקה חסר עבור מספר מדינות בארצות הברית, טריטוריה אחת, [[מחוז קולומביה]] ו-18 מחוזות בווירג'יניה. במפקד שנערך 10 שנים לאחר מכן מופיעים גם כן שני אנשים בשם זה, ובנוסף אדם בשם Thomas K. Beale. גם במפקד זה חסר מידע רב. יש לציין כי עד המפקד של 1840 נרשמו עבור כל משפחה רק אדם אחד, ראש המשפחה, ואילו אנשים אחרים במשפחה לא נרשמו.
▲אדם בשם Thomas Beall מופיע ברשימת לקוחות של מחלקת הדואר של סנט לואיס בשנת 1820. עובדה זו תואמת לכך שביל חזר ב-1820 למערב ועבר בדרכו בעיר. בחוברת גם מופיע כי ביל שלח מכתב מסנט לואיס בשנת 1822.
▲נוסף על כך, אגדה של בני ה-Cheyenne מספרת על מרבצי זהב וכסף שנלקחו מן המערב והוטמנו ב[[הר]]י המזרח. אגדה זו מתוארכת לאזור 1820.
▲יש מעט מידע על המוציא לאור של החוברת ברשומות מקומיות בנות התקופה. אדם שנשא שם זה החזיק בבעלותו בית שבו שרה מוריס, המזוהה כאשתו של המלונאי רוברט מוריס, נפטרה בשנת [[1863]], בגיל 77. עוד ידוע כי קיבל דרגת רב-בונה חופשי (Master Mason) ב[[אחווה|אחוות]] הסתרים "[[הבונים החופשיים]]" בשנת [[1863]].
== סיקור תקשורתי ==
הסיפור סוקר במספר [[
▲הסיפור סוקר במספר [[תכנית טלוויזיה|תכניות טלוויזיה]], דוגמת הסדרות ה[[בריטי]]ות Mysteries ו-Myth Hunters (ידועה גם בשם Raiders of the Lost Past קיימת התייחסות לנושא גם בפרק של [[ריאליטי|הריאליטי]] האמריקני Expedition Unknown.
▲בספר [[סודות ההצפנה]] מ-[[1999]] מאת [[סיימון סינג]] מוצג צופן ביל באחד הפרקים.
בשנת [[2010]] נוצר [[סרט מצויר]] [[סרט קצר|קצר]]
==ראו גם==
* [[קריפטוגרפיה]]
* [[חיפושית הזהב]]
* [[כתב יד וויניץ']]
==לקריאה נוספת==
שורה 118 ⟵ 113:
* [http://www.elonka.com/UnsolvedCodes.html רשימה של הקודים הלא פתורים המפורסמים בעולם]
[[קטגוריה:הצפנה]]
[[קטגוריה:
| |||