נחל אלכסנדר – הבדלי גרסאות

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגיה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] "[[שייח מושארף]]".

החל משנת [[1995]] החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, אף על פי שהמלאכה לא תמה. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין ב[[שיקום (סביבה)|שיקום]] הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של [[המשרד לאיכות הסביבה]], [[הקרן הקיימת לישראל]], נציגי [[החברה להגנת הטבע]], [[מינהל מקרקעי ישראל]], [[רשות הטבע והגנים]], נציגי יישובי האזור ועוד. כ-50 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" ב[[אוסטרליה]], פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא [[איכות הסביבה]]. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי [[עמק חפר]]", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים.

עם זאת, ממחקר שנערך בין השנים [[2014]]- [[2018]] על ידי חוקרי [[בית הספר]] ל[[מדעי הים]] מ[[המרכז האקדמי רופין]] עולה שבנחל קיימים יותר מ-50 מזהמים שונים{{הערה|{{ישראל היום|נצחיה יעקב|מחקר: קוטלי חרקים מסוכנים בנחל אלכסנדר|557949|22 מאי 2018}}}}