מרווין האריס – הבדלי גרסאות

עבודותיו הראשונות של האריס הושפעה מהמסורת [[פרנץ בועז|הבועזיאנית]], אך עבודת השדה שביצע ב[[מוזמביק]] בסוף [[שנות ה-50]] גרמה לו לשנות את המיקוד המחקרי שלו מהמקריות הגאוגרפית והדפוזיוניזם של בועז אל עבר היבטים התנהגותיים, מטריאליסטים ודטרמיניסטים. בספרו, "The Rise of Anthropological Theory" שהתפרסם ב-[[1968]], הוא פרס את התפתחות הגישות התאורטיות באנתרופולוגיה, והציג את גישתו, [[מטריאליזם תרבותי|המטריאליזם התרבותי]], שהוא במידה רבה המשך ל[[אקולוגיה תרבותית|גישת האקולוגיה התרבותית]] של [[ג'וליאן סטיוארד]]. גישתו, ה[[מטריאליזם]] התרבותי, הוא שילוב של ה[[מטריאליזם דיאלקטי|מטריאליזם הדיאלקטי]] של [[קארלקרל מרקס]], המדגיש את החשיבות של "אופן היצור", עם תובנותיו של [[תומאס מלתוס]] על אודות השפעת הדמוגרפיה על המערכת הסוציו-תרבותית. האריס הבחין בין התחום ההתנהגותי ובין התחום המנטלי הנמצאים בכל תרבות, והדגיש את השפעת התחום ההתנהגותי על התחום המנטלי. לכל תחום יש את המוסדות השייכים לו כאשר המוסדות המשפיעים על ההסתגלות האנושית הם החשובים יותר והם משפיעים על המוסדות שהשפעתם על ההסתגלות פחותה יותר. על פי האריס, אופן הייצור (במיוחד הטכנולוגיה) והמאפיינים הדמוגרפים הם התשתית, המפתח לקביעת המבנה [[חברה (סוציולוגיה)|החברתי]] [[תרבות|התרבותי]], [[כלכלה|הכלכלי]], [[משפחה|המשפחתי]] ושאר [[מיסוד|המוסדות החברתיים]] של כל חברה וחברה. על פי האריס שינוי תרבותי מתרחש כאשר היחסים בין הדמוגרפיה, הטכנולוגיה ויכולת הסביבה לספק משאבים לחברה יצאו משיווי משקל. במקרה זה תהיה התאמה מחדש של המוסדות בחברה עד הגעת שיווי משקל חדש.