שדרות – הבדלי גרסאות

במחצית הראשונה של [[1951]] הוקמה [[מעברה]] בין [[ניר עם]], [[גבים]] ו[[דורות]]{{הערה|{{על המשמר|בן ציון גלר|האמנם לית דין ולית דיין?|1951/05/06|00209}}}}. בדצמבר 1951 היו במעברה 70 אוהלים{{הערה|{{על המשמר||גשמי ברכה בנגב|1951/12/17|00410}}}}. המעברה שכנה בסמוך לאדמות ה[[כפר]] ה[[ערבי]] [[נג'ד (כפר)|נג'ד]] (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלך [[מלחמת העצמאות]]. תחילה התגוררו במעברה עולים מ[[כורדיסטן]] ו[[איראן]]. ביולי 1953 הייתה במעברה תעסוקה מלאה וצריפי העץ במעברה היו מלאים. 94 תלמידים למדו בבית הספר. באותו זמן התוכנית הייתה לפרק את המעברה ולהעביר את תושביה להתיישבות חקלאית{{הערה|{{על המשמר|ראובן שלגי|הישגים של חלוצים מעברה בנגב|1953/07/13|00203}}}}. אולם בשנת 1954 הוחלט להקים יישוב במקום, שעל פי התוכנית אמור היה לכלול מאה בתים לתושבי המעברה ועוד 200 לעולים חדשים{{הערה|{{חרות||הורחבו תוכניות הבניה בנגב|1954/08/22|00414}}}}. ביולי 1955 התגוררו במעברה כ-90 משפחות שכללו כ-400 נפש{{הערה|{{על המשמר||תועמלני מפא"י נאלצו לעזוב את מעברת שדרות|1955/07/24|00204}}}}. באותה תקופה הוצבו באתר, שהיה ממערב לכביש הראשי, 35 צריפים צבעוניים אליהם עברו חלק מתושבי המעברה{{הערה|{{למרחב||מרכז אזורי חדש מוקם בנגב הצפוני|1955/08/18|00425}}}}. היישוב הוגדר כמרכז אזורי חצי עירוני{{הערה|{{על המשמר||מרכז אזורי חדש בנגב הצפוני|1955/08/15|00303}}}}. בנובמבר 1955 היו 150 יחידות דיור בתהליך בנייה, בבתים דו משפחתיים. חלק מהדירות היו בשטח של 35 מ"ר וחלק 45 מ"ר{{הערה|{{דבר||שדרות ואופקים מתפתחות|1955/11/24|00300}}}}. בסוף 1955 פלשו כ-15 משפחות מהמעברה לתוך דירות שהיו עדיין בבנייה{{הערה|{{דבר||הסתננו לדירותיהם בגבים דורות|1955/12/07|00407}}}}. מפברואר 1955 הגיעו לשדרות משפחות רבות של עולים מצפון אפריקה{{הערה|{{הצופה||1250 עולים הועברו אתמול לאזורי פיתוח|1955/10/17|00423}}{{ש}}{{הצופה||הגיעו 806 עולים מצפון אפריקה|1956/02/09|00404}}}}. ביולי 1956 התגוררו בשדרות כ-500 משפחות, שלמעלה משני שלישים מהם היו עולים חדשים מ[[צפון אפריקה]]{{הערה|{{למרחב||חוסלה התקרית סביב רכז הקליטה בעיירה שדרות|1956/07/10|00303}}}}.