הבדלים בין גרסאות בדף "שילוח הקן"

נוספו 67 בתים ,  לפני חודשיים
(←‏פרטי המצווה: תיקון טעות)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
המצווה נוהגת רק בציפורים [[כשרות]] ורק כאשר הציפור ה[[נקבה]] דוגרת על הביצים ולא ה[[זכר]]. מצווה זו קיימת בכל זמן{{הערה|{{ספר החינוך|תקמה}}.}} אך ישנן דעות ב[[קבלה]] שאין לקיימה בימי [[ספירת העומר]] ובשנת [[שמיטה]].{{הערה|הגהות השמש ל[[שלום שרעבי|רש"ש]] שער טו, אות ג.}}
 
יש [[מחלוקת]] ב[[פוסק]]ים בגדר מצווה זו: יש הסוברים שקיימת מצווה לשלח את האם גם כאשר עושה זאת רק לשם קיום המצווה וללא צורך בביצים,{{הערה|ראו [[שו"ת]] [[יאיר חיים בכרך|חוות יאיר]], סימן סז, מהדורת לבוב תרנו, עמוד לט.}} פוסקים אלו מסתמכים בין השאר על הטעם שמביא הזוהר למצווה - העלאת זיכרון ישראל לה', וטעם זה שייך בכל מקרה, ואילו אחרים סוברים שהמצווה נאמרה רק על אדם הזקוק לביצים למטרת אכילה, ושאם ישלח את האם ללא צורך בביצים אף יעבור בכך על איסור [[צער בעלי חיים]].{{הערה|[[שו"ת]] [[חתם סופר]], [[אורח חיים]], ק:'''"ובמקום שנלמד שלא להתאכזר, אדרבא, נרגיל עצמנו באכזריות ולצער בעלי חיים"'''.}} [[פסק הלכה|להלכה]] אפשר (אומנם, אין חיוב) לקיים את המצווה גם כשאין צורך בביצים{{הערה|ראו [[יביע אומר]] חלק י סימן לב.}} [ואחר שילוח האם, יגביה אותם על מנת לזכות בהם, ואחר כך אם ירצה יחזירם למקומם].
 
המצווה נוהגת רק בציפורי בר שאינן שייכות לאף אחד, ולכן אם הקן נמצא על שטח פרטי הוא נקנה מיד לבעל הבית, וממילא אין מצווה לשלח,. אולם ישנם הסוברים שהיות ובזמננו רוב האנשים לא מעוניינים שיונים יקננו ברשותם ממילא אין החצר זוכה בביצים אם לא כיוון מפורש שהוא מעוניין בהם (ספר שלח תשלח עמ' עו, בשם פוסקי זמננו). ונוהגים שבעל הבית מכווין שגם אם ייעשה קן ברשותו איננו רוצה לזכות בביצים, ובכך הביצים הפקר ויכול לקיים את המצווה לכל הדעות.
 
לפי הרמב"ם יש לשלח את האם על ידי אחיזה ב[[כנף|כנפיה]],{{הערה|[[משנה תורה]], הלכות [[שחיטה]], פרק יג, הלכה ה.}} להלכה, אפשר להבריחה על ידי הקשה עם [[מקל]].