חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-14439, Rede Adolf Hitlers zum Ermächtigungsgesetz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדולף היטלר|היטלר]] נואם בפני ה[[רייכסטאג]], [[23 במרץ]] [[1933]]]]
'''חוק ההסמכה''' (ב[[גרמנית]]: '''Das Ermächtigungsgesetz'''), או בשמו הרשמי '''החוק לתיקון מצוקת העם והרייך''' (בגרמנית: ''' Behebung der Not von Volk und Reich'''), הוא [[חוק]] שחוקק ה[[רייכסטאג]] ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]] ב-[[23 במרץ]] [[1933]], והעניק לממשלה סמכויות חקיקה מלאות, ובכך איפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט (הרייכסטאג עצמו), בו ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] לא היה רוב מוחלט. העברת חוק זה הואהייתה אחד מהשלביםהשלבים העיקריים בתהליך השלטת הדיקטטורה הנאצית על גרמניה וחיסול [[רפובליקת ויימאר]] - ה[[גלייכשאלטונג]].
 
==רקע==
ב-[[30 בינואר]] [[1933]] מונה [[אדולף היטלר]] לעמוד בראשלראש ממשלת גרמניה, כאשר ברייכסטאג, שנבחר בנובמבר 1932, המפלגה הנאצית הייתה הגדולה ביותר אך היו לה רק כשליש המושבים. היטלר מיהר להתחיל בהשתלטות מוחלטת על המדינה.
 
ב-[[27 בפברואר]] [[שריפת הרייכסטאג|הוצת בניין הרייכסטאג]]. הנאצים מיהרו להאשים בשרפה קנוניה קומוניסטית, והאשימו בכך את [[מרינוס ואן דר לובה]], פועל הולנדי מובטל, ששהה במקום. בעקבות כך הוצא "[[צו שריפת הרייכסטאג]]" שבא להגן על האומה מהאיום הקומוניסטי כביכול, בו הושעו סעיפים בחוקה, וניתנו לממשלה סמכויות מרחיקות לכת לפגוע בחופש האזרח ובחופש העיתונות.
 
באווירה זו נערכו ב-[[5 במרץ]] בחירות נוספות לרייכסטאג. למרות ההגבלות החמורות שהוטלו על האופוזיציה ערב הבחירות, לא הצליחה המפלגה הנאצית לזכות ברוב מוחלט בבחירות, אלא רק לכבכ-44 אחוז מהקולות.
 
==חקיקת החוק==
חוק ההסמכה נועד להבטיח לנאצים שליטה מוחלטת למרות היעדר הרוב המוחלט בפרלמנט. הפרלמנט החדש התכנס ללא צירי המפלגה הקומוניסטית שהשלטונות מנעו מהם לתפוסלהשתתף, אתואף מקומם,שמו ורביםרבים מהם היו במעצר. ב-[[23 במרץ]], יומיים אחרי כינוס הרייכסטאג החדש, תוך כדיתחת אווירת ההפחדה שהטילוהטרור הנאציםהנאצי, התקיים הדיון על החוק. בעדו הצביעו 441 צירים, כאשר רק 94 צירי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית התנגדו לו, ובראשם [[אוטו ולס]] שאף נשא נאום תקיף כנגד החוק.
 
לדעת חוקרים רבים, לחוק ההסמכה לא היה תוקף חוקי, שכן הרוב שנדרש לו הושג בכוחבאיומים.{{הערה|ד"ר קציאה טביביאן, "מסעות בזמן - משלום למלחמה ולשואה", עמוד 116, הוצאת מט"ח, 2009}}
 
==תוכן החוק==
החוק קבע שבנוסף לפרלמנט, גם לממשלה יש סמכויות חקיקה מלאות, סמכות לחוקק חוקים שנוגדים את האמור בחוקה, וסמכויותוסמכות לאשר הסכמים עם מדינות זרות. החוק נחקק לתקופה של ארבע שנים, אולם עם תום תקופה זו כבר לא היה שום כוח פוליטי במדינה שהתנגד לנאציזם, תוקף החוק הוארך לתקופה נוספת, והוא נותר בתוקף עד סוף [[מלחמת העולם השנייה]].
 
בכךבהסכמה ויתרולחקיקה המפלגותזו, ויתר הפרלמנט הגרמני והמפלגות השייכות לו על כוחן, הביאוהביא לקיצה את [[חוקת ויימאר]] הדמוקרטית, ונתנוונתן להיטלר את המשענת החוקית לשלטונו הרודני.
 
===תרגום לשון החוק===