שאול טשרניחובסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
שורה 22:
 
את ילדותו תיאר טשרניחובסקי ב[[אוטוביוגרפיה]] קצרה שפרסם בשנת [[1918]] בכתב העת "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]",{{הערה|שאול טשרניחובסקי, "אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), '''שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות''', [[מוסד ביאליק]], 1994, עמ' 142-135.}} ובהרחבה בחיבורו "מעין אבטוביוגרפיה" שכתב בשנותיו האחרונות.{{הערה|שאול טשרניחובסקי, "מעין אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), '''שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות''', מוסד ביאליק, 1994, עמ' 134-17.}} אחדים מסיפורי ילדותו משתקפים בשיריו. מגיל חמש קרא ספרים ב[[רוסית]], שאותה למד מדודתו, ובגיל שבע למד [[עברית]] מאביו. תחילה למד ב[[חדר מתוקן]], ובגיל 10 עבר לבית ספר רוסי, ולמד בעצמו קריאת [[כתב רש"י]]. בשנת [[1890]] בגיל 15 עבר ל[[אודסה]], שם למד עד שנת [[1892]] בבית ספר יהודי פרטי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב [[בלדה|בלדות]] ופרסם את [[שירה|שיר]]יו הראשונים. השירים הראשונים שפרסם היו "משאת נפשי", בכתב העת "השרון" של גרשום באדר,{{הערה|[http://nextweb.lib.ohio-state.edu/projects/hebrew-lexicon/02589.php גרשום באדר], באתר [[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]}} ו"בחלומי", בכתב העת "הפסגה" של זאב-וולף שור.{{הערה|[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02351.php זאב-וולף שור], באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה}} בשנת [[1893]] עבר לבית ספר ממשלתי למסחר, שבו למד שלוש שנים וסיים בהצטיינות. בתקופה זו למד [[גרמנית]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]. לאחר מכן למד גם [[יוונית]] ו[[לטינית]], כדי שיוכל להתקבל לאוניברסיטה.
[[קובץ:Shaul Tchernichovsky military medic тituljarny sovetnik rank 1915.jpg|200px|ממוזער|שמאל|רופא צבאי שאול טשרניחובסקי ב-1915, עם דרגות "טיטולרני סובטניק" של שרות רפואי צבאי בצבא רוסית קייסרית]]
 
[[קובץ:SerafimovskyLazaretCommand-1914.jpg|200px|ממוזער|שמאל|צוות בית חולים צבאי סרפמובסקי במינסק, 1914. שורה ראשונה, שני מימין, רופא צבאי שאול טשרניחובסקי]]
[[קובץ:Nathan Goren, Shaul Tchernichovsky & Cemach Feldstein in Kaunas ca. 1927.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שאול טשרניחובסקי [[נתן גורן]] ו[[צמח פלדשטיין]] ב[[קובנה]]; כנראה ב-1927]]
בשנת [[1898]] יצא לאור ספר השירים הראשון שלו, "[[Q:חזיונות ומנגינות|חזיונות ומנגינות]]". בשנת [[1900]] יצא החלק השני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר [[ראובן בריינין]], שהילל את המחבר.