אייזיק הירש וייס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==חייו==
נולד ב[[עיירה]] [[גרוס-מזריץ']] ([[גרמנית]]: Groß Meseritsch, ב[[צ'כית]]: Velké Meziříčí) שב[[מורביה]] למשפחה אמידה. קיבל חינוך מסורתי ולמד גם מספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]], כגון חומש עם [[הביאור]] של [[משה מנדלסון|מנדלסון]] והדקדוק של [[יהודה ליב בן-זאב|בן-זאב]], וגם [[גרמנית]] ו[[מדעים]]. למד בישיבה ב[[טרביטש]] אצל ר' [[חיים יוסף פולק]], מתלמידי ה[[חת"ם סופר]], בישיבה ב[[אייזנשטדט]] אצל ר' [[יצחק פרלס]], ובישיבות אחרות במורביה וב[[הונגריה]]. בשלב מסוים חזר לבית הוריו והמשיך את לימודיו בעצמו, ואף התכתב בדברי תורה עם רבנים חשובים ובהם ר' [[יוסף שאול נתנזון]]. ב-1842 נשא אישה בשם הינדה (אחותו של הרב [[חיים אופנהיים]]), בת למשפחת אופנהיים המיוחסת והאמידה. לאחר נישואיו עסק ב[[מסחר]], ובמקביל שימש [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בעיירת הולדתו עד שנסגרה בפקודת השלטונות ב-[[1845]]. באותן שנים המשיך להתוודע לעולם ה[[השכלה]] ול[[הספרות העברית|ספרות העברית]] החדשה. פרסם כמה [[שירה|שיר]]ים לא-מוצלחים{{דרושהב"[[כוכבי הבהרה|עליצחק]]" פי- מיאך לאאלו מוצלחים?זכו דרושלביקורת ניסוחצוננת, יותרבין אובייקטיבי}}היתר ב"[[כוכביבדברי יצחק]]"מבקר (לדבריהשירה [[פישל לחובר|פ' לחובר]] שאמר, "על שיריו יש לעבור בשתיקה"). מאמריו המחקריים ומאמריםשאת מחקרייםראשוניהם ראשוניםפרסם ב"כוכבי יצחק", "[[ישורון (למברג-ברסלוי)|ישורון]]", "[[המגיד]]" ועוד, זכו להד עם השנים.{{הערה|מחקריו אוזכרו במאמרי ראשוני חוקרי מדעי היהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובראשם [[יעקב נחום אפשטיין]] [[א"ש רוזנטל]], [[שאול ליברמן]] ואחרים.}}
 
ב-[[1858]] עבר ל[[וינה|ווינה]], ושם השתקע עד פטירתו. בתחילה עבד כ[[מגיה]] ב[[בית דפוס]] לספרים עבריים, ושם חיבר הגהות ל[[תלמוד בבלי]]. הוא החל להוציא לאור את חיבוריו, ובהם הוצאות מדעיות של [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] התנאיים, ה[[ספרא]] וה[[מכילתא]], עם [[מבוא]]ות מקיפים וביאור עיוני-ביקורתי.