הבדלים בין גרסאות בדף "יק"א"

אין שינוי בגודל ,  לפני 11 חודשים
מ (←‏פתיח: מושבות הברון הירש בארגנטינה)
[[חובבי ציון]] ניסו לשכנע את [[הברון הירש]] לסייע בהגירה לכיוון [[ארץ ישראל]]. אולם ארץ ישראל, שהייתה נתונה באותו זמן ל[[האימפריה העות'מאנית|שלטון עות'מאני]], לא הייתה יעד מועדף על הירש. הברון החליט להקים את מושבותיו ב[[ארגנטינה]] וב[[ארצות הברית]] ואלפי יהודים מ[[רוסיה]] עברו למושבותיו אלה וזכו לחיי קהילה וללימודי חקלאות. [[קובץ:Ica-in-israel-tel-chai-college.jpeg|ממוזער|250x250px|מועצת המנהלים בשער יק"א (מכללת תל-חי) בעת ביקור בישראל בשנת 2012.]]
 
אחר פטירתו של הברון הירש בשנת [[1896]], שהוריש לה הון עתק, הוחלט להוסיף את ארץ ישראל למדינות הנתמכות על ידי חברת יק"א. בתחילה, נתמכו על ידי יק"א [[משמר הירדן (מושבה)|משמר הירדן]], [[נס ציונה]], ו[[חדרה]]. ב-[[1899]] ביקש [[הברון רוטשילד]] את סיוע יק"א לפיתוח ארץ ישראל ולאחר שנה יצא לפועל הסכם בין יק"א לרוטשילד, לפיו בוטלה פקידות הברון רוטשילד בארץ וניהול מושבות הברון הועבר ליק"א. הסיבות שהביאו את הברון להעביר את המושבות ליק"א הן מכיוון שהברון הבין כי תמיכתו במושבות לא נעשתה בצורה נכונה ובגלל הפסדים כספיים רבים ובגלל יחסים מתוחים בין הפקידים והאיכרים, מרידות וביקורת קשה שניתכהשהוטחה עליו מכל הכיוונים. במסגרת ההסכם, הוקמה מועצה לארץ ישראל, בראשות הברון רוטשילד, שהעביר אליה 15 מיליון פרנק זהב, לסיוע לפעילות יק"א בארץ.
 
בט"ו כסלו תרס"א, ([[1900]]) מפרסם העיתון [[המגיד]] כתבה תחת הכותרת "מפת ארץ ישראל החדשה", ובהמשך הכתבה: "מפת ארץ ישראל חדשה נדפסה על ידי חברת יק"א. המפה הזאת צוירה ונרשמה כנראה בבית ספר "חברת כל ישראל חברים" בירושלים, והוועד המרכזי של החברה ב[[פריז]] מצא אותה לראווה להיות נדפסת ולצאת לאור העולם. במפה רשומים כל מושבות היהודים שבארץ בדיו אדום וממנה הננו רואים כי יש לנו עד עתה שלושים נקודות יהודיות בארץ אבותינו, מן בתימה אשר בצפון ועד קסטינה אשר בנגב".{{הערה| [[המגיד]], ט"ו כסלו תרס"א, 1900,"מפת ארץ ישראל החדשה", מתוך : '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער שני : "שחקי, שחקי על החלומות (1883-1904)", פרק : מושבות, עמוד 76}}
משתמש אלמוני