חיל התותחנים – הבדלי גרסאות

חיל התותחנים מתבסס על שירות התותחנים של [[ההגנה]] שהוקם ב-[[12 במרץ]] [[1948]]. למפקדו הראשון של השירות מונה [[יהודה גדעון|יהודה גינצבורג (גדעון)]] וסגנו היה [[ישעיהו לחובר]], גרעין המטה התכנס לראשונה ב-[[16 במרץ]] ובמקביל החלה מלאכת תרגום ספרות הדרכה בריטית לעברית.{{הערה|[[יואב גלבר]], גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ו, עמ' 276-288.}} באפריל 1948 אורגן כנס של ותיקי התותחנים ששירתו בצבאות השונים ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות הכנס גויסו 113 לוחמים ו-29 נוספים שהועברו מיחידות אחרות ולמפקד החיל החדש שהוקם מונה [[שמואל אדמון]]. ההגנה ניסתה לעשות מספר ניסיונות לרכוש תותחים. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] היו בידי כוחות היישוב היהודי רק כ-5 תותחי שדה. שני תותחי השדה הראשונים נקנו מחיילים בריטיים, תותחי ה'''"[[נפוליונצ'יק]]" 65 מ"מ''', שהביאו לנסיגה הסורית ב[[קרב עמק הירדן]] ולנסיגה המצרית ב[[קרבהקרב על בארות יצחק|בקרב בארות יצחק]]. במהלך המלחמה נעשו רכישות רבות, כולל רכישה אחת מפורסמת של תותחים מ[[מקסיקו]] {{אנג|Saint-Chamond-Mondragón}}, תותחי 75 מ"מ מיושנים שכונו בצה"ל '''"קוקרצ'ה"''' (ג'וק), שהשתתפו עוד ב[[המהפכה המקסיקנית|מהפכה המקסיקנית]] בתחילת המאה ה-20. ב[[מבצע יואב]], אשר סיומו בשיחרור [[באר שבע]] שבו לקח החיל חלק ניכר, השתתפו כבר 126 [[תותח|תותחי שדה]]. תותחים רבים נקנו במהלך מלחמת השחרור ופותחו [[מרגמה|מרגמות]] "ביתיות". הגדודים הראשונים שהוקמו היו גדודי מרגמות שנלחמו בצפון, ב[[ירושלים]] וכן מול המצרים. הסוללות הצטרפו לחטיבות כדי שיוכלו לתת להם סיוע ישיר.