תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של [[הכנסת]] וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת [[חקיקה בישראל|תהליך החקיקה]]. בפועל, כחלק מהיערכות המדינה ל[[מצב חירום]], נכתבות "תקנות מגירה" אשר נחתמות בשעת חירום בהתאם לצורך על ידי השר הרלוונטי. תוקפן של תקנות שעת חירום מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר, אם תוקפן לא מוארך על ידי חוק רגיל של הכנסת.
בעת [[שביתה]] שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]] הותקנו תקנות שעת חירום שיאפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|1=[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M= תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב), התש"ן-1989], ק"ת 5231 מ-1 בדצמבר 1989}}
לאחר [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]] בשנת 2020 [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|התקינה הממשלה קבצים רבים של תקנות שעת חירום]] במטרה לצמצם את הפעילות במדינה כדי למנוע את התפשטות המגפה.
| |||