ויקיפדיה

תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 5:
 
ההכרזה של [[מועצת העם]] על מצב חירום ב[[מדינת ישראל]] ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
 
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בשנים [[2010]] ו-2017 תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז - 2017].▼
 
השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של [[הכנסת]] וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת [[חקיקה בישראל|תהליך החקיקה]]. בפועל, כחלק מהיערכות המדינה ל[[מצב חירום]], נכתבות "תקנות מגירה" אשר נחתמות בשעת חירום בהתאם לצורך על ידי השר הרלוונטי. תוקפן של תקנות שעת חירום מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר, אם תוקפן לא מוארך על ידי חוק רגיל של הכנסת.
 
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים.
בעת [[שביתה]] שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]] הותקנו תקנות שעת חירום שיאפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|1=[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M= תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב), התש"ן-1989], ק"ת 5231 מ-1 בדצמבר 1989}}
 
▲במהלךשימוש השנים הפך השימושנרחב בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, במסגרת [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בשניםבסוף 1989, בעת [[שביתה]] שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]], תקנות שעת חירום שאיפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|1=[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M= תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב), התש"ן-1989], ק"ת 5231 מ-1 בדצמבר 1989}} ובשנים [[2010]] ו-2017 הותקנו תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז - 2017].}}
 
לאחר [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]] בשנת 2020 התקינה הממשלה [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|התקינה הממשלה קבצים רבים של תקנות שעת חירום]] במטרה לצמצם את הפעילות במדינה כדי למנוע את התפשטות המגפה.
 
==ייחודן של תקנות שעת חירום==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תקנות_שעת_חירום"