תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים מינוריים |
|||
שורה 1:
'''תקנות שעת חירום''' הן תקנות (כלומר [[חקיקת משנה]] שאינה מצריכה את אישור [[הכנסת]]), שבהתאם ל[[חוק יסוד: הממשלה]]
==מטרת התקנות==
שורה 10:
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים.
שימוש נרחב בתקנות היה דווקא לצורך כלכלי, במסגרת [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בסוף 1989, בעת [[שביתה]] שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]], תקנות שעת חירום שאיפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|1=[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M= תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב), התש"ן-1989], ק"ת 5231 מ-1 בדצמבר 1989}} ובשנים [[2010]] ו-2017 הותקנו תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה.{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז-2017]}}
לאחר [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]] בשנת 2020 התקינה הממשלה [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|קבצים רבים של תקנות שעת חירום]] במטרה לצמצם את הפעילות במדינה כדי למנוע את התפשטות המגפה.
שורה 23:
במרץ 2020 הותקנו תקנות שעת חירום, המתירות [[איכון סלולרי]], ללא צו בית משפט, של חולים ב[[מחלת נגיף קורונה 2019]], של מי ששהה בקרבת חולה ושל מי שנדרש לשהות ב[[בידוד בית]], כל זאת לשם מאבק ב[[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]].{{הערה|1={{ynet|איתמר אייכנר, יואב זיתון וטל שחף|אושרו תקנות המעקב הסלולרי. שב"כ: "שימוש חריג, הרגישות ברורה"|5696417|17 במרץ 2020}}{{ש}}[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhPlsXprqX1A6ELjaUbElx/k= תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020], ק"ת 8390 מ-16 במרץ 2020{{ש}}[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOoOUCF3vJcEbIW4nIvlHuE= תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020], ק"ת 8393 מ-17 במרץ 2020}}
נגד התקנות הוגשו עתירות ל[[בג"ץ]], בטענה
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?
שורה 30:
(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום [...] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 ל[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]?}}
בדיון ראשוני בעתירות התיר בג"ץ את הפעלת התקנות המאפשרות איתור של מי ששהו בסביבת חולים ב[[מחלת נגיף קורונה 2019]] והעברת המידע למשרד הבריאות להמשך טיפול<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322650|הכותב=יסמין יבלונקו|כותרת=הכירו את האפליקציה שתסייע למשרד הבריאות לאיתור חולי קורונה|אתר=גלובס|תאריך=20 למרץ 2020}}</ref>, אך התנה זאת בהקמת [[ועדות הכנסת|ועדה של הכנסת]] שתפקח עליהן.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים|5698362|19 במרץ 2020}}}}
==ראו גם==
| |||