סטז'יז'וב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ונישנות->ונשנות - תיקון תקלדה בקליק
הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ==> הסכם ריבנטרופ–מולוטוב
שורה 52:
ב-[[1900]] התגוררו בסטז'יז'וב 992 יהודים וב-[[1912]] מנתה הקהילה 1,150 נפשות שהיוו 51.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה.{{הערה|שם=דמו}} במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] נגרמו נזקים לבתי העיירה מחמת הקרבות וב-[[5 בנובמבר]] [[1918]] פרצו [[פרעות]] בעיירה, בתי עסק של בני הקהילה ניזוקו, חלק מהבתים נשדדו ושלושה יהודים נרצחו. ב-[[11 בנובמבר]] 1918, לאחר סיום המלחמה, נכללה סטז'יז'וב בשטחי [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. ב-[[21 באפריל]] [[1919]] אירעה [[עלילת דם]] בסטז'יז'וב ובעקבותיה פרצו שוב פרעות במסגרתן נרצח אחד מבני הקהילה ו-12 נפצעו.{{הערה|שם=היסטוריה}} אירועים אילו הובילו להתגברות הפעילות ה[[התנועה הציונית|ציונית]] ולעלייה הדרגתית של מקצת מתושבי העיירה ל[[ארץ ישראל]]. כמו כן [[הגירה|היגרו]] מקצת מבני הקהילה ל[[רפובליקת ווימאר|גרמניה]] ו[[ארצות הברית]].
 
ב-[[1921]] מנתה הקהילה 1,104 נפשות.{{הערה|שם=גן1}} ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נחלקה הפעילות הפוליטית בקרב בני הקהילה בין התנועה הציונית ל[[אגודת ישראל]]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסטז'יז'וב 1,300 יהודים שהיוו 44.75 אחוזים מכלל תושביה.{{הערה|שם=דמו}} ב-[[1 בספטמבר]] תקפה [[גרמניה הנאצית]] את פולין, הצבא הפולני לא עמד ב[[מלחמת בזק|מתקפת הבזק]] הגרמנית והחל בנסיגה מהירה שהפכה למנוסה. ב-[[9 בספטמבר]], עם התקרבות הוורמאכט לעיירה נמלטו מסטז'יז'וב רבים מתושביה, וגם חלק מבני הקהילה היהודית, רובם ל[[דינוב]] ובהמשך ל[[לבוב]] שנכללה בשטח הכיבוש הסובייטי, מתוקף [[הסכם מולוטוב-ריבנטרופריבנטרופ–מולוטוב]]. ב-[[10 בספטמבר]] [[1939]] נכבשה סטז'יז'וב על ידי הצבא הגרמני, מייד הוחל ברדיפת בני הקהילה והוטלו עליהם מגבלות תנועה ומסחר. בהמשך, נשלח חלק קטן מגברי הקהילה ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]]. מאוחר יותר, הוחזר לסטז'יז'וב מינהל אזרחי בחסות הגרמנים וחלק מהפליטים מקרב בני הקהילה אשר נמלטו לאזור הכיבוש הרוסי, החליטו לשוב לעיירה ולהתאחד עם משפחותיהם.
 
לאחר תחילת [[מבצע ברברוסה]] גברו רדיפות היהודים ובהמשך בין ה-[[26 ביוני]] ל-[[28 ביוני]] [[1942]] גורשו 1,355 מיהודי סטז'יז'וב ל[[ריישא]].{{הערה|שם=נושא1|1=[http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2631 ספר הזיכרון לקהילת סטז'יז'וב - מהדורה מחודשת 1990], עמוד 463, באתר yizkor.nypl.org {{אנגלית}}.}} הגירוש בוצע באמצעות כירכרות שהיו שייכות לאיכרי הסביבה והם נטלו חלק בגירוש תמורת תשלום מהגרמנים שנע בין 25 ל-50 [[זלוטי]] לאיכר. בתי בני הקהילה נפרצו ורכושם נבזז. במהלך הגירוש לריישא ירו חיילי ה[[אס.אס]] למוות בתשושים ובנכים מקרב בני הקהילה. בעת שהותם בגטו ריישא הועבדו בני הקהילה בעבודות כפייה. קשישים, חולים ומוגבלים מקרב יהודי סטז'יז'וב הוצאו להורג ביריות בגטו ריישא והשאר גורשו בהדרגה למחנות נוספים, רובם ל[[בלז'ץ]], תוך שהם נדרשו לשלם 50 זלוטי לאדם, בעבור כרטיס הנסיעה ב[[רכבת]] שהובילה אותם למחנה. בן קהילה שלא עלה בידו לשלם עבור כרטיס הנסיעה ברכבת, נורה במקום. מעטים מאד מקרב המגורשים ניצלו ממחנות ההשמדה.{{הערה|[http://www.jewishgen.org/Yizkor/Strzyzow/Str245.html#Page259 קהילת סטז'יז'וב בתקופת השואה], באתר jewishgen.org {{אנגלית}}.}} בראשית [[המאה ה-21]] לא התגוררו יהודים בסטז'יז'וב ובשטחה עדיין מצויים שרידיהם החרבים של שלושה בתי עלמין יהודיים וכן מבנה בית הכנסת המרכזי שהוסב ל[[ספרייה]].