גימטריה – הבדלי גרסאות

השימוש בערכן המתמטי של אותיות האלפבית העברי (א, ב, ג, ד, ה...) בתור [[ספרות עבריות]] על מנת להחליף בכתיבה העברית את תגיות [[ספרות הודיות-ערביות|המספרים הלועזיים]] (1, 2, 3, 4, 5...) כדי לייצג כמויות ומספרים הוא כנראה קדום. לעומת זאת, קשה הרבה יותר להצביע על עדויות ישירות בתוך המקרא עצמו לשימוש בחישובי גימטריה המכמתים את ערכן המתמטי של מילים מן השפה הטבעית, אך מספר חוקרים סוברים כי כבר בזמן המקרא נעשה בגימטריה שימוש. [[ישראל קנוהל]], לדוגמה, איתר תבניות מספריות בשירה המקראית וציין כי "הערכים המספריים [...] שבשירות האלה משקפים, כנראה, ייצוגים מספריים של [[השם המפורש]] בדרך של גימטריה". העובדה שאין שימוש גלוי בגימטריה עד התקופה ההלניסטית מלדתמלמדת שהאמצעי נשמר, לדבריו, בסוד בקרב המשוררים המקראיים "במשך למעלה מאלף שנה".{{הערה|{{אקדמיה|[[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]]|ביקורת על ישראל קנוהל, "השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים"|23717649|עמ' 153–154}}}} גימטריה שימשה כבר ב[[מסופוטמיה]] בתקופת המקרא, ולכן, לדברי סטיבן ליברמן: "עלינו להודות כי יתכן וטכניקות כאלה שימשו בטקסטים מקראיים. האמצעים היו זמינים, ואם הרצון היה קיים, בהחלט היה אפשר להכניס לתנ"ך מסרים נסתרים".{{הערה|{{Cite journal|last=LIEBERMAN|first=Stephen|date=1987|title=A Mesopotamian Background for the So-Called Aggadic 'Measures' of Biblical Hermeneutics?|journal=Hebrew Union College Annual|volume=58|pages=157–225|jstor=23508256}}}}