הסכם סייקס–פיקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877 ==> המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) |
מ בוילאייט->בווילאייט - תיקון תקלדה בקליק |
||
שורה 147:
[[ארנולד טוינבי]] מתרכז בדבריו, בפירוש המושג "וילאייט" שבמכתבו של מקמהון מ-24 באוקטובר 1915. מקמהון ציין את "הוילאיות דמשק, חומס, חמה וחלב" כטריטוריות העות'מאניות שבהן וממזרח להן, אך לא ממערב להן, מוכנה ממשלת בריטניה להכיר בעצמאות ערבית, ולתמוך בה. טוינבי מסביר מדוע הוא וגם אחרים פירשו את המושג "וילאייט" לא במשמעות העות'מאנית הרשמית של המונח – "מחוז", אלא כ"סביבות הערים", לפי השימוש הלא-רשמי של המילה בערבית. טוינבי טוען שכל שאיפתו הייתה להבהיר מה היו התחייבויותיה הממשיות של ממשלת בריטניה. טוינבי כותב שמר פרידמן צודק לחלוטין כי הפרשנות הטבעית ביותר של המילים "וילאייט דמשק" צריכה להיות "המחוז העות'מאני דמשק" ולא "סביבות דמשק". אולם מקמהון לא כתב "וילאייט דמשק" אלא "וילאיות (לשון רבים) דמשק, חומס, חמה וחלב", וזו הייתה הסיבה לכך שהמילה וילאיות פורשה כבעלת המשמעות "סביבות" ולא "מחוזות".
לא היו וילאייטים עות'מאניים של חומס ושל חמה.
אפשר לטעון, כי גם אם פרשנות הוילאיות של מקמהון היא הנכונה, עדיין מכתבו של מקמהון, מוציא את פלשתינה מתחום העצמאות הערבית, בגלל ההתחייבות לאינטרסים של צרפת. אולם ברגע שצרפת קיבלה את ה[[מנדט]] על לבנון וסוריה ובריטניה קיבלה את המנדט על פלשתינה – פקע תוקף ההסתייגות המותנית לטובת צרפת, ונדרש לפרוע את ההתחייבות לעצמאות ערבית. טוינבי טוען עוד, כי גם אם ההתחייבויות של מקמהון הן נטולות תוקף משפטי, יש להן תוקף מוסרי.{{הערה|ישעיהו פרידמן, מיתוס של כפל ההבטחות, בריטניה, הערבים והציונות, 1920-1915, מכון בן-גוריון, 2004, עמודים 56-49}}
|