פטרו שלסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקיטה כרושצ'וב ==> ניקיטה חרושצ'וב
לאוניד ברז'נייב ==> ליאוניד ברז'נייב
שורה 9:
 
==ראש אוקראינה הסובייטית==
בהתאם להוראה ישירה של [[ניקיטה חרושצ'וב]], ב-[[2 ביולי]] [[1963]] התמנה שלסט למזכיר הראשון של המפלגה באוקראינה הסובייטית. אולם משלא הצליח להגדיל את התפוקה החקלאית באוקראינה חטף ביקורת של כרושצ'וב{{הערה|{{חרות|ח. שפיר|כל אנשי חרושצוב ילכו|1964/12/08|00205}}}}. בהשפעת [[ניקולאי פודגורני]] ו[[לאונידליאוניד ברז'נייב]] פעל להדחת כרושצ'וב{{הערה|{{מעריב|יהושע גלבוע|ה"אוקטובר" של 1964 לא יחזיר הסטאליניזם|1964/10/25|00504}}}} מתפקידו ובמהלך ישיבה מכרעת בשנת [[1964]] היה ראשון הנואמים בגנות כרושצ'וב{{הערה|{{דבר||דברי התקפה על מדיניות חרושצ'וב פורסמו במוסקוה|1965/09/09|00308}}}}. לאחר הדחתו של כרושצ'וב צורף כחבר מלא לנשיאות המפלגה הקומוניסטית{{הערה|{{מעריב||לפני הדחות כלליות במוסקבה?|1965/07/13|00500}}}}.
 
שלסט היה בין מובילי הקו הניצי בפוליטבירו. הוא תמך במתקפה נגד ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]] והתנגד להתרת עלייה{{הערה|{{מעריב||פיוטר שלסט מראשי הנצים|1973/04/26|00206}}}}. בקיץ 1968 דחף ל[[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה|פלישה סובייטית לצ'כוסלובקיה]] והחלפת השלטון במדינה זו{{הערה|{{מעריב||אחרי צ'כיה - צפויים שינויים מרחיקי לכת|1968/08/19|00900}}{{ש}}{{מעריב|פיליפ בן|הניצים בקרמל שנסוגו במלחמת ששת הימים|1968/08/23|00100}}}}{{הערה|{{מעריב|אנאטול שוב|המטוטלת הסובייטית - להיכן תנוע?|1968/09/05|01600}}}}{{הערה|{{מעריב||הנצים במוסקבה|1968/09/06|04800}}}}{{הערה|{{מעריב||המארשאלים של הצבא הסובייטי - כנראה השליטים האמיתיים של ברית־המועצות|1969/06/24|02100}}}}. שלסט הזהיר את חבריו בפוליטבירו מהתגברות רוחות לאומניים אנטי-סובייטיים באוקראינה אם השינויים בצ'כוסלובקיה לא ידוכאו{{הערה|{{מעריב||חשש מבדלנות אוקראינית דחף את הרוסים לפלוש|1968/08/25|00204}}}}. לימים נטען שלצורך כך חיבר שלסט דו"ח כוזב שהטעה את חברי הפוליטבירו. במרץ 1969 התבטא בחריפות נגד [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]{{הערה|{{מעריב||לסינים היו יותר מ-500 הרוגים|1969/03/26|00401}}}}. בשנת 1972 התנגד לפגישה בין ברז'נייב ו[[ניקסון]]{{הערה|{{דבר||דו"ח כוזב גרם הפלישה לצ'כיה|1972/12/26|00108}}}}.
 
במהלך כהונתו תמך בפיתוח ומחקר התרבות האוקראינית, הקמת מוזיאונים מקומיים וכתיבת סדרת ספרים על ההיסטוריה של ערי אוקראינה. הוא תמך והגן על מספר פעילים אוקראינים שהואשמו ב[[לאומנות]]. בהיותו ראש הממסד האוקראיני שלסט פעל לקבלת אוטונומיה כלכלית ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית|אוקראינה הסובייטית]] ודאג לכך שהחלטות עקרוניות בנושא אוקראינה יתקבלו ב[[מוסקבה]] רק לאחר תאום איתו. כתוצאה מכל זה החלו חיכוכים עם הממסד ב[[מוסקבה]] ו[[לאונידליאוניד ברז'נייב]] החל לבדוק אפשרויות להדחת שלסט מהתפקיד.
 
ב-[[19 במאי]] [[1972]] שלסט הועבר ל[[מוסקבה]] תוך קידום פורמלי לתפקיד סגן ראש ממשלת ברית המועצות{{הערה|{{דבר||שלסט - סגן ראש ממשלת ברה"מ|1972/05/21|00211}}}}, אך פורש כסילוק מתפקידו באוקראינה{{הערה|{{דבר||שלסט סולק מראשות המפלגה באוקראינה|1972/05/26|00107}}}}. באפריל [[1973]] פורסמה ביקורת פומבית נגדו בעיתון אוקראיני, בצעד שפורש ככוונה להדיחו{{הערה|{{דבר||צפויה הדחת פיוטר שלסט|1973/04/24|00209}}}}{{הערה|{{דבר||החילופים בקרמל חיזקו את ברז'נייב בהתקרבותו למערב|1973/04/29|00202}}}}. באופן רשמי שלסט ביקש לצאת לגמלאות ועזב את כל תפקידיו במנגנון המפלגתי. בשנים [[1974]]–[[1984]] שלסט היה מנהל של משרד תכנון של אחד ממפעלי התעופה ב[[מוסקבה (מחוז)|מחוז מוסקבה]]. בכל התקופה הסובייטית לא הותר לו לבקר ב[[קייב]].