הבדלים בין גרסאות בדף "פינרוד"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
הואלאר->הוואלאר - תיקון תקלדה בקליק
מ (הואלאר->הוואלאר - תיקון תקלדה בקליק)
'''פינרוד (finrod)'''. קרוי גם פילגונד (felagund), ו"פינרוד הנאמן". דמות ביצירת הפנטזיה של [[ג'.ר.ר. טולקין]], המופיעה בעיקר ב[[סילמריליון]] ובטבעת מורגות, הכרך העשירי של [[ההיסטוריה של הארץ התיכונה]]. הוא [[עלף]] מה[[נולדור]], בנו של פינארפין בן פינווה מלך הנולדור.
 
נולד ב[[ולינור]] לפינארפין בן פינווה ולאיארוון בת אולווה מלך הטלרי בולינור, והצטרף לנולדור הגולים לארץ התיכונה במהלך מרד הנולדור, שבו, בהשפעת [[פיאנור]], הגדול שבהם, הפכו עורף ל[[ואלאר]] על מנת לנקום ב[[מלקור]] שגנב את ה[[סילמרילי]] - אבני החן שנחשבו פסגת יצירתו ואומנותו של פאנור - ושרצח את מלכם פינווה. הוא לא הזדהה עם פאנור ותואנותיו נגד הואלארהוואלאר, אבל למרות זאת הצטרף למרד מסיבות אישיות יותר - רעותו הגדולה עם בני פינגולפין דודניו, וטורגון בפרט, והערגה העמוקה שהייתה בו, לארצות ונחלות רחבות ידיים שיוכל לשלוט בהם כרצונו. החלטתו זו לא הייתה ספקנית ומהוססת כשל אביו פינארפין, ולפיכך, למרות שאהובתו, אמארייה, שמן הואניאר, לא באה, כמו כל בני עמה, בלוויית הנולדור, ועל אף שמעשי הנולדור החלו הופכים קיצוניים ומגונים ביותר עם טבח השארים - שהוא וודאי התנגד לו, גם משום אי קיצוניותו, וגם משום שארותו לטלרי הנטבחים - לא הפך עורף למסע.
 
כשהגיע ל[[הארץ התיכונה|ארץ התיכונה]] התיישב בטול סיריון שבצפון [[בלריאנד]], שם בנה את [[מינאס טירית]], שזו של [[גונדור]] נקראה על שמה, אולם אולמו הואלא נגלה אליו והראה לו את המערות שבנארוג] [[נהר]] גדול בבלריאנד. אז נתן פינרוד את הפיקוד על מינאס טירית לאורודרת אחיו, והוא עצמו השתכן באותן המערות, ובנה שם משכנות אדירים, שהרבה מן ההשראה להם באה ממנגרות - אלף המערות, משכנו של [[תינגול]], דוד אמו. מאז שלט בכל חבל הארץ הגדול שמערב בלריאנד, וממלכתו - [[נארגותרונד]] שמה - הייתה הגדולה שבממלכות הנולדור בארץ התיכונה. במהלך ה[[דאגור בראגולאך]] - קרב להבת הפתע - הרביעי שבקרבות הגדולים של בלריאנד, והראשון שבו ספגו העלפים תבוסה ממלקור, הקדים פינרוד את חילותיו ומשמרו ומצא את עצמו מוקף ב[[אורקים]], אך הוא ניצל בסיועו של באראהיר, אדם מבית ביאור, ונשבע, כתודה, לסייע לו ולצאצאיו כל אימת שיצטרכו, ונתן לו טבעת - מאז - טבעת באראהיר - כאות להתחייבותו זו. ואכן, כאשר הגיע ברן בנו של באראהיר לנארגותרונד, והוא באמצעיתו של מבצע חילוץ סילמאריל ממורגות, כתנאי לנישואים עם אהובתו לותיין, וביקש עזרה, קיים פינרוד את שבועתו, למרות שהכיר בסיכויים הנמוכים לשרוד את המשימה הבלתי אפשרית הזו. הוא נלכד על ידי [[סאורון]], שר צבאותיו של מלקור, יחד עם ברן ועם שנים עשר מלוויו, והושם עמם בטול אין גאורהות - אי זאבי האדם (מינאס טירית, נחלתו לשעבר שנלקחה מאורודרת על ידי סאורון). סאורון, שראה בפינרוד באופן טבעי כמנהיג החבורה, השאירו בחיים למרות ששלח זאבים שהרגו את מלוויו אחד לאחד, ולבסוף נותרו רק הוא וברן, והוא קטל את הזאבים שנשלחו להרוג את ברן, אך מת בעצמו.