ויקיפדיה

נ.ק.ו.ד. – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קריסטיאן רקובסקי ==> כריסטיאן רקובסקי
Ronam20 (שיחה | תרומות)
15,767 עריכות
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
| שם = קומיסריון הפנים העממי
| שם בשפת המקור = Народный комиссариат внутренних дел СССР
| סמל=[[קובץ:Emblema NKVD.svg|200px]] {{ש}} סמל הנקווהנקו"ד
| תמונה =
| שר/ה = [[לברנטי בריה]] (אחרון)
שורה 10:
'''נ.ק.ו.ד.''' (קרי: '''אֶן-קָה-וֶה-דֶּה''') או '''קומיסריון הפנים העממי של ברית המועצות''' (ב[[רוסית]]: '''Народный комиссариат внутренних дел СССР, НКВД СССР''') היה המשרד הממשלתי והגוף המרכזי לענייני ביטחון ושיטור של ברית המועצות והגוף העיקרי שעסק בריגול פנים. מטה הארגון היה בכיכר דזרז'ינסקי 1 במוסקבה (לימים, כיכר [[לוביאנקה]]).
 
הנקווהנקו"ד ריכז תחתיו סמכויות אכיפה רבות, לרבות אחזקת מערך ה[[גולאג]], דיכוי ורדיפת מתנגדים למשטר ותפקידי ביטחון המדינה וביקורת הגבולות.
 
הנקווהנקו"ד הוקם ב-[[10 ביולי]] [[1934]] והתקיים לאורך שנות ה-30 ותקופת [[מלחמת העולם השנייה]] והיה המנגנון העיקרי שניהל את מדיניות הטיהורים של סטלין עד לפירוק הארגון בשנת 1946.
 
הנקווהנקו"ד לא היסס לענות את נחקריו ולהשתמש נגדם בשיטות כוחניות לחילוץ הודאות, כולל רצח בני משפחתם או הגלייתם ל[[סיביר]]. החקירות נמשכו ברציפות במשך ימים ולילות ארוכים ללא מזון או שינה, עד אשר הנחקר המותש הסכים להודות בכל דבר על מנת להפסיק את ייסוריו.
 
==היסטוריה==
הנקווהנקו"ד הוקם בקיץ 1934 לאחר שכוחות ביטחון הפנים ב[[ברית המועצות]] אורגנו מחדש תוך הקמת "אֶן-קָה-וֶה-דֶ'''ּ'''ה" (להלן: נקוונקו"ד) ושילוב ה[[ג.פ.או.]] (ברוסית ГПУ) בארגון זה.
 
למפקד הנקווהנקו"ד הראשון התמנה [[גנריך יגודה]], אשר החל מיד במעצרים נרחבים, שכללו בין היתר את מעצרם של [[לב בוריסוביץ' קמנייב|לב קמנייב]], [[גרגורי זינובייב]] ו[[איוון סמירנוב]], ממנהיגי ה[[קומוניזם]] הוותיקים והאשים אותם יחד עם 13 נאשמים אחרים בקשר לרציחת [[סטלין]] ומנהיגים אחרים בניצוחו של [[לאון טרוצקי]]. כל הנאשמים נמצאו אשמים והוצאו להורג ב-[[25 באוגוסט]] [[1936]].
 
יגודה כשל במציאת ראיות מספיקות להאשמת [[ניקולאי איוונוביץ' בוכרין|ניקולאי בוכרין]] בפשע כלשהו ועל כן הודח בידי סטלין ותחתיו נתמנה לתפקיד [[ניקולאי יז'וב]].
שורה 25:
בשנת [[1936]] נעצרו ניקולאי בוכארין, [[אלכסיי ריקוב]], [[גנריך יגודה]], [[ניקולאי קרסטינסקי]] ו[[כריסטיאן רקובסקי]] בחשד לניסיון נוסף להתנקש בחיי סטלין, שוב כביכול בניצוחו של [[טרוצקי]]. הם נמצאו אשמים והוצאו להורג.
 
הנקווהנקו"ד היה מעורב גם ב[[מלחמת האזרחים בספרד]] ו[[אלכסנדר אורלוב]] פעל לתמיכה בכוחות הרפובליקניים ולאימונם.
 
[[הטיהורים הגדולים]] שערך סטלין באמצעות הנקווהנקו"ד הגיעו לממדים מבהילים עם רצח טרוצקי ב[[מקסיקו]] ב-[[20 באוגוסט]] [[1940]]. לאחר מותו של טרוצקי נותר סטלין לבדו מכל 15 חברי הממשלה הבולשביקית המקורית. 10 מהם הוצאו להורג ו-4 מתו, לעיתים בנסיבות מסתוריות.
 
מתוך 1,966 משתתפי ועידת המפלגה הקומוניסטית ב-1939, נעצרו בחמש השנים שלאחר מכן 1,108. רק 70 מתוכם נשפטו במשפט פומבי; כל היתר נשפטו ב[[משפט בדלתיים סגורות|דלתיים סגורות]] לפני הוצאתם להורג. מקורות רשמיים טוענים כי בין ינואר 1935 ליוני 1941 עצר הנקווהנקו"ד 19.8 מיליון איש בברית המועצות, מתוכם כ-7 מיליון הוצאו להורג.
 
בשנת 1938 הוחלף [[יז'וב]] (לאחר שגם הוא הוצא להורג) ב[[לברנטי בריה]]. בעקבות כך רוב מפקדי הנקווהנקו"ד של יז'וב הוצאו להורג. בריה פיקד על הארגון עד 1953, כאשר כבר נקרא "ק.ג.ב.".
 
ב[[פברואר]] [[1941]] פוצל המשרד לשניים: משרד הפנים, בראשות בריה, והמשרד לביטחון המדינה, בראשות וסבולוד מרקולוב. עם תחילת השתתפותה של ברית המועצות ב[[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[20 ביולי]] 1941 המשרד אוחד בראשות בריה, ומרקולוב מונה לסגנו הראשון. ב-[[17 באוקטובר]] 1941 הוועדה המיוחדת של המשרד קיבלה רשות להחליט על עונשים כולל [[עונש מוות]]. לא היה ניתן לערער על ההחלטה. הנחיה זו הייתה בתוקף עד [[1 בספטמבר]] [[1953]]. הוועדה טיפלה במספר רב של תיקים. כך, למשל, דווח שבישיבה שהתקיימה ב-[[10 בפברואר]] [[1950]] הוועדה טיפלה ב-1,592 תיקים וקיבלה החלטות לגבי העונש.
שורה 43:
* ענף לרישום אוכלוסין
* ענפי מינהל
==לאחר פירוק הנקווהנקו"ד==
בשנת [[1943]] קוצצו סמכויות הנקווהנקו"ד והוקם המשרד לביטחון המדינה (מ.ג.ב.) (ב[[רוסית]]: Министерство государственной безопасности, Ministerstvo Gosudarstvennoi Bezopasnosti) שהיה שמה של ה[[משטרה חשאית|משטרה החשאית]] ה[[ברית המועצות|סובייטית]] בשנים [[1943]]-[[1953]]. בתקופת 1943 (כאשר הוא פוצל ממשרד הפנים) ועד לשנת [[1946]] הוא נקרא "נ.ק.ג.ב." - נרודני קומיסריאט גוסודרסטוונוי בזופסנוסטי - Народный комиссариат государственной безопасности). עם שינוי שמו בשנת 1946 ומינוי שר חדש, החלו להעביר לאחריותו של המשרד תפקידים שונים של ה[[המשרד לענייני פנים של רוסיה|אם. וה. דה]] (המשרד לענייני פנים של רוסיה), ובמקביל, תפקידי ביון חוץ הוצאו מאחריותו של המשרד. ביון חוץ חזר לאחריות המשרד רק בשנת [[1951]]. ב-[[4 ביולי]] 1951 [[ויקטור אבאקומוב]], שעמד בראש המשרד, הועבר מתפקידו, וב-[[11 ביולי]] אותה שנה נעצר. במהלך סתיו 1951 נעצרו רבים מראשי המשרד.
 
בשנת 1953, ביום פטירת [[יוסיף סטלין]], המשרד אוחד עם משרד הפנים ובראש המשרד המאוחד הועמד [[לברנטי בריה]].
 
באותה תקופה עמדו בראש הארגון [[וסולוד מרקולוב]] (1946), [[ויקטור אבאקומוב]] (1946 - 1951), [[סרגיי אגולטסוב]] (1951), [[סמיון איגנטייב]] (1951 - 1953).
==ראשי נקוונקו"ד==
ראשי הנקווהנקו"ד היו למעשה שרים ותפקידם כונה רשמית 'הקומיסר העממי לענייני פנים'.
* [[גנריך יגודה]] עד [[1936]]
* [[ניקולאי יז'וב]] עד [[1938]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נ.ק.ו.ד."