ראש המטה הכללי – הבדלי גרסאות

תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "[[ההגנה]]", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, [[יעקב דורי]], לעמוד בראש צה"ל.

הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה [[רפאל איתן]], אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו כמהמספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: [[יגאל ידין]] התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. [[מרדכי מקלף]] כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, [[דוד אלעזר]] נאלץ להתפטר על רקע המלצות [[ועדת אגרנט]] שחקרה את [[מלחמת יום הכיפורים]], ו[[דני חלוץ]] התפטר בשל הביקורת על התנהלות [[מלחמת לבנון השנייה]]. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: [[אמנון ליפקין-שחק]] ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. [[חיים לסקוב]] ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם [[שמעון פרס]].

בשנת 2005 לא האריכו [[אריאל שרון]] ו[[שאול מופז]] לא האריכו את כהונתו של [[משה יעלון]] לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון ל[[תוכנית ההתנתקות]]. כדיעל מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה במשרותלגבי משרות אחרות כמו זוזה של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], מינה שר הביטחון [[עמיר פרץ]] את רב-אלוף [[גבי אשכנזי]] בשנת [[2007]] לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בדברבנוגע הוספתלהוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונתו שלכהונת אשכנזי עלתה הסוגיה שלסוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).

עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) [[תקופת צינון]] של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כ[[חבר הכנסת]], להתמנות ל[[שר]] ב[[ממשלה]] או להיבחר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]].