סרווש – הבדלי גרסאות

מנהיגי הקהילה היו ראש הקהילה (החל את תפקידו בשנת 1860), ושני סגניו. באספה הכללית ישב ראש מנהל האדמיניסטרציה של המועצה המקומית. סידור זה היה בתוקף עד שנת 1867. בשנה זו נחקק בהונגריה [[חוק]] "האמנציפציה", הקובע, כי יהודי הונגריה שווים בזכויותיהם האזרחיות והפוליטיות לשאר אזרחי הארץ.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0}} בעקבות כך, בוטלה הקהילה. במחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה הקודמת, החלו לחלחל להונגריה עקרונות ה[[נאציזם]]. לאור מצב זה הכריז בשנת 1938, ראש ממשלת הונגריה [[מיקלוש הורטי]], כי בהונגריה קיימת בעיה יהודית שיש לפתור, וממשלתו תדאג לפתור אותה. הואיל וכך, ובמטרה לפתור את הבעיה, הגיש ל[[פרלמנט]] הצעת חוק - "החוק היהודי הראשון" והוסיף לזה גם את "חוק היהודים השני", שהיה דומה ל[[חוקי נירנברג]]. עם החלת ״החוק היהודי הראשון״, החלו גזירות נגד יהודיםהיהודים. כמואחת מהן היתה, שלילת רישיונות להפעלת בתי המרזח שבבעלותם. אולם, פרנסתם שלפרנסת המוזגים בעיירה לא נפגעה, היות ששמונהש-8 מהם היו גם בעלי חנויות [[מכולת]]. המוזג התשיעיה-9, הקים מפעל לייצור [[סבון]] והעסיק נערות יהודיות מהקהילה, שהתקשו למצוא עבודה. זמן קצר לאחר מכן, נפגעו גם חנויות המכולת של היהודים. - נאסר עליהם למכור סוגי סחורה מסוימים. הואיל וכך, נאלצו הלקוחות לקנות את הסחורה החסרה בחנויות מכולת שבעליהן היו גויים.

בשנת 1938, ניתנה הוראה במסגרת ״החוק היהודי הראשון״, ואסרהשאסרה [[שחיטה כשרה]] של בהמות.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0}} מטרת החוק הייתה למעשה, "למנוע צער בעלי חיים".

ב-1942 נחקק חוק, שהגביל את חירויותיהםחירותם האזרחיותהאזרחית והאפשרויות שלהם בתחומי הכלכלהה[[כלכלה]].{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206864.pdf|הכותב=|כותרת=״היהודים בהונגריה״|אתר=מרכז המידע אודות השואה, יד ושם|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=13 אוגוסט 2019}}}} חוק זה גרם להכבדה על המצב הכלכלי המעורער של הקהילה היהודית.

היהודים שלא גורשו המשיכו לנסות לחיות כרגיל. רוב היהודים אמנם לא נפגעו כל כך מהגזירות, אך הן גרמו להם להתלכד והנוער היהודי התארגן בחוג דתי. בפעולות התנועה, למד הנוער היהודי על התרבות והמורשת היהודית, שירים עבריים שתורגמו להונגרית ושירים ביידישב[[יידיש]].

גזרה נוספת, שהוטלה על היהודים הייתה מסירת מכשירי הרדיוה[[רדיו]] שלהםשבידיהם. אולם כעבור מספר חודשים, הצליחו להשיג מכשירים חדשים והאזינו בסתר לשידורי הרדיולשידורים.

בראשית קיץ 1940, פתחה הונגריה בגיוס יהודים ל[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]]. יהודי העיירה שירתו ביחידות משלהם. הם לא קיבלו [[מדים]] פרט לכומתהל[[כומתה]] ובהמשך גם סרט שרוול צהוב. קצינים יהודים מ[[מלחמת העולם הראשונה]], נאלצו להוריד את הדרגות מהמדים הישנים שלהם. מספר ימים אחר כך, קיבלו "נשק" (כלי עבודה) ונשלחו לעבוד במסגרת הצבא ההונגרי. הוטלו עליהם, בעיקר עבודות שונות שהיו דרושות לצבא, כגון סלילת דרכים ותיקונן, חפירת תעלות הגנה, ותעלות אנטי-טנקים ועוד.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}} שיטה זו הפכה לאחת הדרכים הגרועות ביותר בהשמדת יהודים.

בסתיו 1940 שוחררו רוב המגויסים, אולם בהמשך, גויסו שוב לפלוגות עבודה בצווי גיוס אישיים. בתחילה עבדו בגבולות הונגריה, אך, כאשר הצטרפה הונגריה למלחמה נגד [[ברית המועצות]], נשלחו פלוגות אלה לעבודה באוקראינהב[[אוקראינה]] ונאסר עליהם ליצור קשר עם משפחתם. נוסף לכךבנוסף, הם היו קורבן להתעללות, הרעבה, חלקם עונו למוות, אחרים מתו מקור, מחלות, תאונות עבודה וכו׳.